מבוא

עמוד:9

מבוא | 9 אני מתייחס למושג "ט . א . ז . " – "אזור אוטונומי ארעי" ומותח קווים בינו לבין מידברן . בחלק האחרון בפרק אתייחס לכמה דילמות, מתחים וסוגיות שקהילת מידברן מצויה בהם בהיותה קהילה בלתי היררכית . הפרק השני נקרא : "יותר קיבוץ או יותר לאס - וגאס — מידברן בין עיר לקהילה" . כאירוע הקהילתי הגדול בארץ וכעיר הזמנית השנייה בגודלה בעולם עולה השאלה האם מאפייניו הקהילתיים חזקים ממאפייניו העירוניים או להפך . בתחילת הפרק אני מניח יסודות תיאורטיים על מנת לבדל ולבאר את העולם הקהילתי מזה העירוני מן ההיבט הפילוסופי והתרבותי . אני מחלק את עשרת העקרונות לכאלה המזוהים יותר עם קהילתיות וכאלה המזוהים עם עירוניות, אך בחלק הארי של הפרק אפרק את חוויית אירוע העיר הזמנית למאפיינים קהילתיים ולמאפיינים עירוניים . לבסוף אבקש לחתום בכך שמידברן הוא שדה של התגוששות בין הכוחות הקהילתיים לאלו העירוניים, מבלי שמסתמנת הכרעה ברורה ביניהם . הפרק השלישי והקצר יתמקד בתהליך המיסוד שעובר על כל קהילה מימי לידתה ונעוריה ועד להיותה חברה בפני עצמה, על רוח הנעורים המהפכנית שמתחלפת באחריות ובדאגה למפעל המשותף וגם על המתיחות הבין - דורית שמתקיימת בין הדור המייסד לבין יורשי היצירה . אני מציין באיזה שלב נמצאת קהילת הברן הישראלית והאם כבר עברה את שלב היצירה המהפכני, המתיר חריגה, או שהיא בשלב ההתבססות והשימור שמצווה על חבריו השתייכות והידמות . הפרק שלאחריו נוגע בעניין הטרנספורמטיביות ושואל האם חוויית מידברן היא באמת חוויה שמחוללת שינוי . מעל 20,000 אנשים שונים בישראל לקחו חלק בעיר הזמנית וחוו את מידברן . האם כל אחד ואחת מהם שינו את חייהם בעקבות המפגש איתו ? כמובן שלא . ובכל זאת גם לא ניתן לבטל במחי יד את הטענה שנשמעת מפי ברנרים רבים שהוא חולל בהם שינוי תפיסתי ואף התנהגותי . אני דן בשאלה האם מארגני מידברן שואפים לחנך את

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא