|
|
עמוד:13
"רעידת האדמה" היתה הזדמנות לשינוי, כי החלישה ממסד, מנהיגות ואמונות משמרי המערכת, ברמת התנועה וברמת הקיבוץ הבודד ) פווין, 1992 ( . לפגיעה בלגיטימציה של אלה היתה תהודה גוברת באווירה הגלובלית של אינדיבידואליזם והפרטה ) 1992 BloomfieldRamagem, 1993 ; Keene, ( . השיח העיקרי עבר מהמשבר עצמו לחיפוש צורות חדשות לקיבוץ, אף מרחיקות לכת ) הראל, ,1993 7891; ובר, 2991; לוי, 6891; לניר, 11990 רוזנטל, 1994 ( . מאז 1987 אנו עדים להתפשטות הצעות שינוי, בקצב, בהיקף, ובתחומים חסרי תקדים, לפעמים תוך הצבה תפיסה חדשה של קיבוץ ) בן רפאל וגייסט, 3991; גץ, 1991,2991; דה מלאך, 3991; שריר ופלגי, 3991; 4991; Getz ( . התרחבות הצעות השינוי לכל תחומי החיים ופיזורן ברחבי התנועות הבהירו, שאין מדובר בהתאמות לשינויי סביבה או בהסתגלות לקשיים בלבד, אלא בדרישות לטרנספורמציה מקיפה . בין המשתתפים בשיח, היו כאלה אשר תבעו כתנאי להישרדות התאמה מבנית לנסיבות, תוך שמירה על ערכים בסיסיים מינימליים . הועלו דרישות להטלת יותר אחריות על הפרט על חשבון האחריות המשותפת, ולגיבושה של תפיסה ניהולית וכלכלית חדשה, המפרידה בין התחום המשקי לבין התחום הקהילתי . היו גם קולות שדרשו הנהגת סוג של שכר דיפרנציאלי, על ידי התניית ''תמורה לתרומה", כדי להעלות את הנכונות למאמץ . הצעות השינוי מרחיקות הלכת דרשו רוויזיה של המבנה החברתי הבסיסי, ובכך קראו תגר על האידיאולוגיה הקיימת . הם לא הצהירו על כך, אלא שראו בשינויים המוצעים התאמה של ערכים מקובלים למציאות המשתנה, ככורח להישרדות ) ר' רביד, 1992 ( . מן הצד האחר, היו חברים שהאשימו דווקא את ההתרחקות מנורמות הקיבוץ כגורם למשבר, ואף התארגנו כדי להאבק בהתרחקות זו . בתנועות היו מי שהתהלכו בתחושה של סכנת פילוג קיבוצים ) ר' פווין, 1992 ( . שתי התנועות הקיבוציות הגדולות הקדישו ועידה או מועצה לנסיונות לבלום את התהליך . הדיון הציבורי על השינוי הוא על כן המשכו של המשבר הכלכלי והמשברים המקבילים לו . הדיון שינה תכנו בהדרגה מן המשבר הכלכלי אל משבר השינויים . אם נביט על המשבר הכלכלי כמאיץ של דחפים לשינוי ) ר' בןרפאל, 6891; רוזנטל, ראובן, 1980 ( , שבשנים קודמות הלכו וכבשו מקום במידה שונה בקרב חברים בקיבוצים שונים אזי לדחפים אלה גם "משבר" הוא כלי, אפשרות, הזדמנות . 13
|
|