|
|
עמוד:11
11 מתוצאות קיומה ( . ועם זאת, קיימת אפשרות שפרט או קבוצה יעדיפו המשך החליפין, למרות שאלה אינם מספקים ונראים לאצודקים בעיניהם, וזאת כל זמן שאין חלופה טובה יותר ) 1985 Keiley and Thibaut, ( . לפיכך, עצם הבחירה אינה אומרת שזהו הפתרון הרצוי . ייתכן שזאת עדיפות שנייה ) second best ( או שלישית, או אפילו פתרון של איןברירה . המשמעות של בחירות עוקבות של פתרונות חשובה להבנת ההתנהגות של הנשארים תוך אירצון . מספר מגבלות מהותיות ומעשיות אינן מאפשרות לנו לבדוק את כל מיגוון התגובות האפשריות . ולכן, המודל המחקרי שנציג בהמשך מתמקד בסוגי התגובות שתינן מרכזיות להבהרת סוג הפתרון הנבחר מבין אופציות העומדות במרכז הדיון הציבורי הקיבוצי : נטייה לעזוב, מוטיבציה לפעולה למען יציאה מהמשבר וניסיון לשנות את הקיבוץ . גורמים המשפיעים על גחיות התגובה הניתוח של הירשמן מניח, שהגורם המרכזי לבחירת התגובה הוא "עלות" ) nb1 v2 n ( cost עבור הפרט . תחילה הוא ייחס לנטישה עלות מינימלית בלבד, כך שהיא התגובה הכמעט מובנת מאליה . מאוחר יותר, בעקבות הביקורת, הוא ציין שגם ליציאה יכול להיות מחיר גבוה וייתכנו מצבים בהם המחאה "כדאית" יותר ) 1974 Hirschman, ( . מסתבר, שהשיקולים מורכבים יותר ובחירת האסטרטגיה העדיפה תלויה בין היתר בסביבה בה מתקבלות ההחלטות, או זירה פוליטית ) 1984 Wiisofrd, ( , או בסוג הארגון ) 1990 Aryee and Heng, ( . וויטי וקופר ) 1989 Withey and Cooper, ( מציעים כמנבאים נוספים גם את יעילות התגובה ומידת המשיכה של הארגון או המסגרת . בנוסף לעזיבה ומחאה, הירשמן ואחרים בעקבותיו, משתמשים במושג שלישי, "נאמנות" ) loyalty ( , שמשמעותו פחות ברורה . נאמנות, כסוג של מחויבות רגשית, אמורה להסביר מדוע יטרח מישהו למחות כאשר קיימת האפשרות הנוחה יותר העזיבה . לפעמים הנאמנות מוזכרת כתוצאה של גורמים, כלכליים לרוב, הקושרים את הפרט למסגרת וכך מעלה את "מחיר" העזיבה וגס חותרת תחת המחאה; בפעמים אחרות הנאמנות מתוארת כעמדה ) attitude ( הממתנת את התגובות ומשפיעה על הבחירה בין נטישה לבין מחאה . נאמנות גם מתוארת כהתנהגות המכוונת לעזור לארגון או לקבוצה ) 1992 Graham and Keeley, ( . ניתן לראות הקבלה או קשר מסוים בין המשיכה למסגרת ובין הנאמנות לה . מנקודת השקפה של
|
|