|
|
עמוד:11
11 האזורית; אפשרות זו נעשתה אקטואלית יותר ויותר ככל שהחריף המשבר הכלכלי בתנועה וקוצצו תקציבים ושירותים לקיבוץ ולחבר הבודד, כשירותי רווחה וחינוך שניתנו באמצעות התנועה . כאמור, מעבר זה דירבן תהליך של רגיונליזם בחלק מהאזורים, בקיבוצים ובמושבים שיתופיים בתנועה הקיבוצית, או כפי שקובע סי מרון : . . . הישובים משתייכים למועצה אזורית המקשרת בי 1 הממשלה המרכזית לבין הישובים, לרבות בחלוקת תקציבים . בשנים האחרונות גוברת אחריותה של המועצה האזורית על פעולות אזוריות משותפות בין הישובים, כגון בחינוך, תרבות, תחבורה, תברואה וכוי . באותן המועצות האזוריות בהן הקיבוצים מהווים רוב, המועצה מתפקדת כמעט כמו "מזכירות אזורית" של התנועה הקיבוצית ומקדמת את התהליך של ביזור התנועה . . . ) מרון, ס . ,1992 82; מרון, ס . ,1994 82 29 ( לסיכום : בחלק זה נטען, ששלושה הגורמים ביחד ) המשבר, תפקוד התנועות ועלייתו של המועצות האזוריות ( , יצרו מצב חדש : האזור הפך להיות "הכתובת'' לקיבוצים ולחבריהם, בראש ובראשונה מפני שהמועצות האזוריות תפסו בפועל את מקומן של התנועות, במתן השירותים ועבור חלק מהקיבוצים גם בפיתוח הכלכלי . עוד נטען, שבתהליך הזה הולכות ומתגבשות בקרב חברי הקיבוצים מודעות אזורית והזדהות אזורית . על קרקע זו צומחות דרישות לרגיונליזם קיבוצי : "המזכירות האזורית התנועתיתהעמקים" היא ביטוי לכך . בחלק השני של עבודתנו ) "חמזכיוות חאזווית חו 1גועתיתחעמק < מ" : Case Study" 11 ( , נתמקד בניתוח "אזור העמקים" שנבחר על ידינו כמייצג את הבעיות של הקשר בין התנועה לאזור . ננסה להבין מה קורה באזור הדוגל ביעדים רגיונלייםביזוריים ) קרי, בהעברת סמכויות ותפקידים מהמוסדות התנועתיים לאזור ( , מבחינת התפקידים שהועברו אליו ומבחינת המבנה האזורי המתהווה . לדעתנו, ייצוגיותו של אזור העמקים נובעת משתי עובדות : 1 . לאזור הזה ישנה מטרה מפורשת : להעביר סמכויות ותפקידים מהמוסדות המרכזיים התנועתיים לאזור . במצב הקיים כיום, מעטים הם האזורים הדוגלים גמפורש בביזור התנועה, והדגש הוא על במפורש ) ראה
|
|