|
|
עמוד:11
11 הקיבוץ בעיני עצמו ) אברהמי אלי, 1992 ( . ביטחונו בעתיד קיבוצו פחת, ובד בבד פחת גם ביטחונו ברצונו להישאר בקיבוץ . הרצון שילדיו יישארו בקיבוץ, שוב אינו מובן מאליו ) פלגי ושריר, 1993 ( . המשבר דחף קיבוצים רבים לשינויים במערכות הכלכליות, החברתיות והחינוכיות . השינויים המהירים, הן בחברה והן בקיבוץ, גרמו למצב של אייציבות, איביטחון בערכים, בלבול ומסרים דומשמעיים . השינויים המתרחשים בשנים האחרונות בקיבוצים מונחים במידה רבה עלפי שיקולים של "התאמה לסביבה" . אפשר לאבחן בהם שני דפוסים בולטים : במישור הארגונימערכתי יש נטייה לכיוון של יעילות מבנית . תופעה זו אינה חדשה, אך היא הופכת להיות מודגשת יותר ויותר, וזוכה לעדיפות עלפני שיקולים אחרים; במישור של הפרט הכיוון הוא למתן יותר חופש החלטה ובחירה . על תופעת היעילות ) כפי שמוגדר בחקר ארגונים וכלכלה ( , ובעיקר על המתח בינה ובין ערכים קיבוציים אחרים כבר עמדו בעבר ) ; 1966 Cohen, Vaiiier, 1962 ( ; ואולם, רק לאחרונה אפשר ללמוד על הדגש הרב שזוכה לו היעילות בכל תחומי החיים הקיבוציים, עלפי אופי השינויים המתקבלים בקיבוצים ) גץ, 1991 ( , ועלפי ההצדקות הניתנות להם . לפי תפישה זו, אילוצים אידיאולוגיים יוצרים חוסריעילות מבנית ) 1992 Don, ( , ועל כן יש לשנות את מבנה הקיבוץ, כדי לאפשר לו לשרוד . באשר לפרט קיימת נטייה להגביר את עצמאות הפרט ואת מידת איתלותו במוסדות הקיבוץ ) גץ 1991 ( . החברים מעוניינים לקבל לרשותם יותר אחריות בענייני התקציב האישי, ובולט הרצון לקחת יותר אחריות בתחום חינוך הילדים, ולאזן בדרך אחרת את חלוקת האחריות בין גורמי החינוך השונים ) אברהמי אלי ופווין, 9891; פלגי ושריר, 1993 ( . בדיקת השינויים שחלו במבנה בית הספר ובתפישה החינוכית של מחנכים והורים בשנים האחרונות, אינה יכולה להיות מנותקת מהשינויים הכלכליים והחברתיים בקיבוץ . המשבר הכלכלי והחברתי העלה על שולחן הדיונים את שאלת ייחודו של בית הספר הקיבוצי וההצדקה לקיום מערכת חינוך קיבוצית . תיאוריות שונות העוסקות ביחסים שבין בית הספר והחברה מסכימות בדבר תפקידו המרכזי של בית הספר בחברה, אך מעלות הסברים שונים
|
|