|
|
עמוד:11
, < s הלעדכי ! ; ps20 b ההתילשנלת גי 71 8לנ . יטלל לגל ללשלב . 5 * רי 5לס, 7,3 ,p7 lfB'Dתליבחל דג 7י 17יל . ג ש ק להגנל; הילקונים ההדשיס רונ 7 נרושאי ננסלסל ר,י'נלאה , מחשש וולפלש נרלטל . הטתילשנלס ל 0ללללהס 0נר ל 70 0 1,100 אלש 30 טתלישנלס לכל ל . קלדה . להעניק העלל 7 ל הא נש י ס נ 7רשל 3 . 300 משאללת . JOtX מדברי יוסף וייץ על מעשה ההתיישבות של וו הנקודות "גם בלי שיוגד מפורט, יובן הקשר שבינו לבין המדיניות החדשה של ממשלת הפועלים באנגליה בנוגע לעתידו של ביתנו הלאומי . אותה שעה שגליהאתר הפיצו את תכנית מוריסון, האומרת לפצל את שארית הארץ וליצור בה איזורים מדיניים חדשים, שליהודים לא יהיה חלק ונחלה בהם אותה שעה נולד הרעיון על חיזוק מעמדנו בחבלים הללו . "הקמת עמדות" זה היה ביטויו של הרעיון : עמדותבזק, שתהפוכנה במרוצת זמן קרוב לנקודות ישוב . לא עברו ימים מרובים והרעיון בא על הגשמתו בשחר יום אי בשבוע, למחרת יום הכיפורים, בו ראו אור עליות חדשות, לדרום ולנגב . ^ d # הואיל והמטרה היתה להפיק מן המבצע את מירב ההישגים המדיניים, הוחלט : בל העושים והאמצעים ירוכזו באיזור חיוני אחד; הפעולה תהיה חדפעמית; בלפי פנים יתלכדו כל הכוחות סביב סיסמה חדמשמעית; בלפי חוץ כלומר, בדעתהקהל בעולם ובחוגים מדיניים מן ההכרח שהמבצע יעשה רושם עז . לאור אופיו של המיבצע הוחלט להטיל את האחריות לתכנון, לתיאום ולביצוע, על מטכ"ל ה"הגנה" . שוב הוטל הפיקוד על סגן הרמטכ"ל יוסף רובל, ולעוזרו נתמנה רפאל לב . היה עליהם לרכז את פעולותיהם של כל הגורמים : גליל הדרום של ה"הגנה", משטרת היישובים, זרמי ההתיישבות העובדת והמוסדות המיישבים, "מקורות" ו"סולל בונה" . ברור, שלו נודע הדבר לשלטונות, היו מכשילים אותו בסמכותם המינהלית . יתרעלכן, בלילות שרר עוצר בדרכים . הוחלט על מבצעפתע לילי להקמת כל הנקודות יחד . גולדה מאירסון ) מאיר ( , ששימשה עתה מ"מ ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בירושלים ) בהעדרו של משה שרתוק, העצור בלטרון [ , אישרה ב 30 בספטמבר את ביצוע העליות על הקרקע בלי להודיע על כך לשלטונות . היה זה מבצע נרחב יותר מכל מבצעהתיישבות לפניבן הן במספר הגרעינים, הן בריבוי בסיסיהיציאה והן בפיזורן הגיאוגרפי של הנקודות ^ גם היה בו מן ההעזה הבטחונית, שכן הכביש הסלול היחיד הוליך מצומת ג'וליס דרומה, לנירעם ולפאתי עזה, ומשם דרומהמזרחה לבארשבע . כל היישובים החדשים יחדיו וכל אחד מהם בפני עצמו, היו צפויים לניתוק אם יפרצו "מאורעות" . היה צורך לערוך סיורים ענפים להכרת דרכיהעפר שבהן ינועו השיירות בגלל העוצר בכבישים, ולהשלים את התכנון הפיסי המדוייק של מערכת היישובים, שתושתת על רשתההשקיה המתוכננת . את כל ההכנות המורכבות, כגון קביעת "הגרעינים" ובחירת יעדיהם; ריכוז הרכב, הצריפים הטרומיים והציוד האחר, שהיו באיזור דלאוכלוסין זה היה צריך להשלים בסודיות גמורה . מפקד המבצע הניח, כי לבריטים יגונב שמץ מכל התכונה . לכן שאף להפתיעם לפחות בעיתוי . במתכוון בחר במוצאי יוםהביפורים, כלומר, בליל 5 6 באוקטובר 1946 . בשנה ההיא חל יום הכיפורים בשבת, ויוסף רוכל קיווה, שיובל להערים על הבריטים אם הפעולה תיעשה במוצאישבת, שבו השתיה כדת וההשכמה למחרת מתאחרת . . . גם לא היה מנוס מתחבולותהטעיה בלפי פנים : רוכל הודיע לראשי הגורמים המיישבים, ובכללם יו"ר "המרכז החקלאי", ההסתדרותי, אברהם הרצפלד, שלא החמיץ עלייה להתיישבות מימיו, כי העליות על הקרקע תבוצענה אור ליום ב', כלומר, בליל 6 7 באוקטובר . וכך הגיעו האורחים לאחרמעשה, ולא נותר להם אלא לברך על המוגמר . מטרת הנקודות החדשות היתה עיבוי המרחב היישובי בנגב הצפוני, ולכן במעט לא חרגו מתחום המיצפים שהוקמו קודםלכן . רק נבטים הרחיקה מעט מזרחה, אורים דרומה ונירים מערבה . כדי לאפשר את השאיבה מצינורותההשקיה, ואת אבטחת קוויהמים, תוכננו היישובים, במידת האפשר, לאורך קווי המים המתוכננים, במרחק של 8 10 ק"מ זה מזה, כמובן רק על הקרקע שנרכשה ע"י 11
|
|