אחד עשר הישובים בנגב - תכנון וביצוע

עמוד:11

, < s הלעדכי ! ; ps20 b ההתילשנלת גי 71 8לנ . יטלל לגל ללשלב­ . 5 * רי 5לס, 7,3 ,­p7 lfB­'Dתליבחל דג 7י­ 17יל . ג ש ק להגנל; הילקונים ההדשיס רונ 7 נרושאי ננסלסל ר,י'נלאה , מחשש וולפלש נרלטל . הטתילשנלס ל 0ללללהס 0נר ל 70 0­ 1,100 אלש ­ 30 טתלישנלס לכל ל . קלדה . להעניק העלל 7 ל הא נש י ס נ 7רשל 3 . ­ 300 משאללת . JOtX מדברי יוסף וייץ על מעשה ההתיישבות של וו הנקודות "גם בלי שיוגד מפורט, יובן הקשר שבינו לבין המדיניות החדשה של ממשלת הפועלים באנגליה בנוגע לעתידו של ביתנו הלאומי . אותה שעה שגלי­האתר הפיצו את תכנית מוריסון, האומרת לפצל את שארית הארץ וליצור בה איזורים מדיניים חדשים, שליהודים לא יהיה חלק ונחלה בהם ­ אותה שעה נולד הרעיון על חיזוק מעמדנו בחבלים הללו . "הקמת עמדות" ­ זה היה ביטויו של הרעיון : עמדות­בזק, שתהפוכנה במרוצת זמן קרוב לנקודות­ ישוב . לא עברו ימים מרובים והרעיון בא על הגשמתו בשחר יום אי בשבוע, למחרת יום הכיפורים, בו ראו אור עליות חדשות, לדרום ולנגב . ^ ­d # הואיל והמטרה היתה להפיק מן המבצע את מירב ההישגים המדיניים, הוחלט : בל העושים והאמצעים ירוכזו באיזור חיוני אחד; הפעולה תהיה חד­פעמית; בלפי פנים יתלכדו כל הכוחות סביב סיסמה חד­משמעית; בלפי חוץ ­ כלומר, בדעת­הקהל בעולם ובחוגים מדיניים ­ מן ההכרח שהמבצע יעשה רושם עז . לאור אופיו של המיבצע הוחלט להטיל את האחריות לתכנון, לתיאום ולביצוע, על מטכ"ל ה"הגנה" . שוב הוטל הפיקוד על סגן הרמטכ"ל יוסף רובל, ולעוזרו נתמנה רפאל לב . היה עליהם לרכז את פעולותיהם של כל הגורמים : גליל הדרום של ה"הגנה", משטרת היישובים, זרמי ההתיישבות העובדת והמוסדות המיישבים, "מקורות" ו"סולל בונה" . ברור, שלו נודע הדבר לשלטונות, היו מכשילים אותו בסמכותם המינהלית . יתר­על­כן, בלילות שרר עוצר בדרכים . הוחלט על מבצע­פתע לילי להקמת כל הנקודות יחד . גולדה מאירסון ) מאיר ( , ששימשה עתה מ"מ ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בירושלים ) בהעדרו של משה שרתוק, העצור בלטרון [ , אישרה ב­ 30 בספטמבר את ביצוע העליות על הקרקע בלי להודיע על כך לשלטונות . היה זה מבצע נרחב יותר מכל מבצע­התיישבות לפני­בן ­ הן במספר הגרעינים, הן בריבוי בסיסי­היציאה והן בפיזורן הגיאוגרפי של הנקודות ^ גם היה בו מן ההעזה הבטחונית, שכן הכביש הסלול היחיד הוליך מצומת ג'וליס דרומה, לניר­עם ולפאתי עזה, ומשם דרומה­מזרחה לבאר­שבע . כל היישובים החדשים יחדיו וכל אחד מהם בפני עצמו, היו צפויים לניתוק אם יפרצו "מאורעות" . היה צורך לערוך סיורים ענפים להכרת דרכי­העפר שבהן ינועו השיירות בגלל העוצר בכבישים, ולהשלים את התכנון הפיסי המדוייק של מערכת היישובים, שתושתת על רשת­ההשקיה המתוכננת . את כל ההכנות המורכבות, כגון קביעת "הגרעינים" ובחירת יעדיהם; ריכוז הרכב, הצריפים הטרומיים והציוד האחר, שהיו באיזור דל­אוכלוסין זה ­ היה צריך להשלים בסודיות גמורה . מפקד המבצע הניח, כי לבריטים יגונב שמץ מכל התכונה . לכן שאף להפתיעם ­ לפחות בעיתוי . במתכוון בחר במוצאי יום­הביפורים, כלומר, בליל 5­ 6 באוקטובר 1946 . בשנה ההיא חל יום­ הכיפורים בשבת, ויוסף רוכל קיווה, שיובל להערים על הבריטים אם הפעולה תיעשה במוצאי­שבת, שבו השתיה כדת וההשכמה למחרת מתאחרת . . . גם לא היה מנוס מתחבולות­הטעיה בלפי פנים : רוכל הודיע לראשי הגורמים המיישבים, ובכללם יו"ר "המרכז החקלאי", ההסתדרותי, אברהם הרצפלד, שלא החמיץ עלייה להתיישבות מימיו, כי העליות על הקרקע תבוצענה אור ליום ב', כלומר, בליל 6­ 7 באוקטובר . וכך הגיעו האורחים לאחר­מעשה, ולא נותר להם אלא לברך על המוגמר . מטרת הנקודות החדשות היתה עיבוי המרחב היישובי בנגב הצפוני, ולכן במעט לא חרגו מתחום המיצפים שהוקמו קודם­לכן . רק נבטים הרחיקה מעט מזרחה, אורים ­ דרומה ונירים ­ מערבה . כדי לאפשר את השאיבה מצינורות­ההשקיה, ואת אבטחת קווי­המים, תוכננו היישובים, במידת האפשר, לאורך קווי המים המתוכננים, במרחק של 8­ 10 ק"מ זה מזה, כמובן רק על הקרקע שנרכשה ע"י 11

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר