|
|
עמוד:9
צריף בנגב מת 7ו "הטרר השביעי" לנתך * < bi" 7 , "זנו" 1947 . 1 . 0 1 גיבורת הקיר גערה הילשבת ב * יי 9 בכגב . יום חשך ] יהי ? ךב, ;ךח נךלק, מתנכר ורעעץ, מול 8ךץ סיני . ] אנחנו נכנסנו לצריף הןק ש 1ירוח רעד ) ימו חי . יבואנו ראינו כצריף נ;עךה . היא 53 ? ר קראה . לה צ ? ! ה וסנר . ורק עבי 7 ? ל קרש 3ין צחוקםנךה י 3ין ליל הגפךית וחקת המך 3ר . רק אחר שי,צאנו לשוב למכונית, הןכיךנו ה ^ חק עצוםהכפה, כי עברנו על פני ה'גמךה הקךמית אשר ננ ? ש העם בכפה . אך נולה : לא קונגרס ציוני, אדונים, ואף לא הסוכנות, כמובן, לא היו נחשבים לגורם מדיני בלעדיה ובלי סנךה הלבן . גם ללונדון היה 3מןךח התיכון קל יותר, לולא היא וספרה שצנח . עת ךאשיממשלות עוצמים עץ לישן אור חךךה משןןה את מפת המזרח . מערער שקולניק על עמדת אנשי מחלקתו והקק''ל : " . . . נראה לי שעלינו, בכל מחיר ובכל מאמץ ובכל קרבן, להעלות תוך שבועות מעטים לנגב עוד 51 20 נקודות . . . אם מכם תבוא הדרישה ) או לו היה דוד ] בןגוריון [ בארץ וייתכן שגם חיים ] וייצמן [ היה לזה מטה שבם ( היו המוסדות נרתמים . . . " למחרת היום, 12 באוגוסט, קיים שקולניק דיון נוסף, והפעם שכנע את הנוכחים כי מן הראוי להתרכז בנגב וכי רצוי להקדים את הקמת היישובים להנחת הצינור, ולהתחיל בהספקת מישתיה ממפעלימים מקומיים מאולתרים . כן הציע לספק מים לבדווים, אגב הנחת הצינורות, במגמה לטפח יחסישכנות ולקבל תמורת המים את פסיהקרקע לצינור מוביל המים . וייץ מעיד ביומנו, שחזר בו מהתנגדותו כאשר נוכח לדעת, שתכניתההשקיה של בלאס היא בתביצוע . כחודש ימים חלף עד שהתגבשה ההחלטה . במברק מפאריס תבע בןגוריון להעלות 24 יישובים ו"להקים לפחות את מחצית מספר היישובים בלי כל דחייה, ובייחוד בנגב" . בינתיים נתאפשר לקפלן לשוב ארצה ובראשית ספטמבר הוסברה לו התבנית . הוא מינה ועדה בת שלושה מומחים, שתכריע בין "אקטיביסטים" ל"משקיסטים" . השלושה יוסף קליבנר ) עמיעד ( , חיים גבתי ורענן וייץ בדקו את התכנית והמליצו על ביצועה, ולאחר ששוכנע קפלן בערכה הכלכלי הביע את הסכמתו . ב 20 בספטמבר נדונה התבנית בוועדה העליונה המשותפת של הנהלת הסוכנות וקק"ל וב 24 בחודש סיכמה אותה הוועדה בתחושה של שותפות ל"מעשה גורלי" . "תכנית ספטמבר" מבטאת את התמורה המהותית שחוללה יוזמתו של שקולניק; סוכמה הקמתן של אחתעשרה נקודות בדרום ובנגב, מהן תשע מדרום לקו בארותיצחקרוחמה . נוסף על כך, סוכם לפתח את שלושת המיצפים ולהפוך אותם להיאחזויות . לפי התבנית היה צריך להניח את צינורות המים מגברעם ומנירעם ולבנות מפעלי מים מקומיים ליד שני מיצפים; בינתיים יסופקו מיהשתיה בצמצום בהובלה ממרחק . תכניתו של שקולניק נושאת חותם מדיניאסטרטגי מובהק, והיבטיה הכלכלייםחקלאיים נעשו מישניים . לסיה גלילי, עורך "מערכות", הירחון המקצועי של "ההגנה", נתן ביטוי לאינטרס האסטרטגי בנגב ובמוצא ליםסוף בכותבו, בספטמבר ,1946 כי המפה היישובית של הארץ לא תיתכן בלי מאחז בחוף יםסוף, אףעלפי שעד אז נתקעו רק "יתדות בודדים" בצפוןהנגב : "בלעדי גישה כזאת אל חופי יםסוף לא ייתכן גם מעמד של שוויון תחבורתי, משקי ומדיני, ביחסים שבין הריכוז היהודי שבארץישראל לבין בעליהם של אזור סואץ וחציהאי סיני . אכן, במגמת התיישבות זו כרוך גם העוקץ המדיני והפסיכולוגי החריף ביותר לגבי שאיפות פאןערביות, הרואות בכך טריז . "
|
|