תקציר

עמוד:9

סיכום התועלות הנלוות הנסקרות במסמך זה הפחתת השימוש בכלי רכב באמצעות עידוד נסיעה באופניים והליכה ברגל מובילה לעלייה בתדירות של פעילות גופנית . ביצוע פעילות גופנית בתדירות גבוהה מוביל לירידה בשיעורי התחלואה והתמותה . אגרת גודש מתמרצת נוסעים להימנע משימוש בכל רכב פרטיים, ובכך מובילה במישרין לצמצום העומס בכבישים ולירידה בשכיחות של תאונות דרכים . צמצום פליטות גזי חממה מוביל לצמצום פליטות של מזהמים מקומיים ולשיפור איכות האוויר . השיפור באיכות האוויר מוריד את שיעורי התחלואה והתמותה ומוביל לחיסכון בעלויות הנגזרות מטיפול בבעיות בריאות שמקורן בחשיפה לזיהום אוויר . השקעה בתחבורה ציבורית והטלת אגרות גודש מצמצמות את העומס בכבישים ומונעות בזבוז של שעות עבודה . בישראל הפוטנציאל גבוה במיוחד, שכן הצפיפות בכבישים היא החמורה ביותר מבין מדינות רגולציה סביבתית מתמרצת יצרנים להשקיע בפיתוח ביוזמות ירוקות . פיתוח של טכנולוגיות חדשות מוביל להתייעלות אנרגטית ולשיפור הפריון הכולל . אם אוכלוסיית ישראל כולה תעבור ליום אחד בשבוע מנסיעה ברכב להליכה או לרכיבה באופניים הדבר ייתרגם לחיסכון CO שמקורן במגזר התחבורה . הליכה של כ- % 26 מפליטות ה – 2 ורכיבה באופניים מקושרות להפחתת הסבירות למחלות כלי דם ולב, סוכרת, סוגים שונים של סרטן, חרדה ודיכאון . אגרת גודש שהוטלה בשטוקהולם הובילה לירידה של % 15 במספר הנסיעות באזור הממוסה, לירידה של % 13 בפליטות פחמן, ושל % 8 - 13 בריכוז של מזהמים מקומיים . אגרת גודש שהוטלה בלונדון הובילה לירידה של % 22 במספר תאונות הדרכים באזור הממוסה . יישום מנגנון סחר בפליטות בקליפורניה ובסין הוביל לצמצום של % 3- % 5 בריכוז של מזהמים מקומיים בתוך שנים אחדות . מס פחמן שהוטל ביפן הוביל לתוצאות דומות . מחקרים מארה"ב ומסין מצאו קשר חזק בין ירידה בריכוז של מזהמים מקומיים לבין חיסכון ניכר בהוצאות על בריאות . מחקר כמותי שבוצע במכון הישראלי לדמוקרטיה מעריך שהטלת מס פחמן תוביל לחיסכון של עד כ – % 3 . 0 מהתוצר עקב הפחתת פליטות מזהמים מקומיים . לפי הערכת קרן המטבע הבינ"ל ( IMF ) , גידול חד-פעמי של תוצר בהשקעה בתשתיות תחבורה צפוי להוביל לגידול פרמננטי של % 5 . 1 תוצר כעבור ארבע שנים . לפי בנק ישראל, הוצאה של % 2 מהתוצר על תשתיות פיזיות צפויה לייצר תשואה של % 5 . 7 לתוצר תוך 10 - 20 שנה, כאשר % 8 . 4 מהתשואה נובעת משיפור תשתיות התחבורה . הטלת מס פחמן בסין בשנת 2018 הובילה לעלייה ניכרת בפריון הכולל של פירמות שהושפעו מהטלת המס . העלייה בפריון הורגשה ב – 3 השנים שלאחר הטלת המס, ועוצמת האפקט החיובי גדלה עם הזמן . עלייה ברמת הנוקשות של המדיניות הסביבתית ( על פי מדד ה – EPS שפותח ב – OECD ) בקרב מדינות OECD הובילה לעלייה ניכרת בפריון הכולל . ההשפעה של צעדי מדיניות מבוססי שוק הייתה גדולה יותר . ממצאים ותחזיות , . Deryugina et al Liao et al . , 2021 ; Liu et al . , 2022 ; בנק ישראל, ; 2022 , . He et al Yao and Xi, 2023 Albrizio et al . , Wang et al . , 2019 ; De Santis et al . , 9 אם אוכלוסיית ישראל כולה תעבור ליום אחד בשבוע מנסיעה ברכב להליכה או לרכיבה באופניים הדבר ייתרגם לחיסכון CO שמקורן במגזר התחבורה . הליכה של כ- % 26 מפליטות ה – 2 ורכיבה באופניים מקושרות להפחתת הסבירות למחלות כלי דם ולב, סוכרת, סוגים שונים של סרטן, חרדה ודיכאון . אגרת גודש שהוטלה בשטוקהולם הובילה לירידה של % 15 במספר הנסיעות באזור הממוסה, לירידה של % 13 בפליטות פחמן, ושל % 8 - 13 בריכוז של מזהמים מקומיים . אגרת גודש שהוטלה בלונדון הובילה לירידה של % 22 במספר תאונות הדרכים באזור הממוסה . יישום מנגנון סחר בפליטות בקליפורניה ובסין הוביל לצמצום של % 3- % 5 בריכוז של מזהמים מקומיים בתוך שנים אחדות . מס פחמן שהוטל ביפן הוביל לתוצאות דומות . מחקרים מארה"ב ומסין מצאו קשר חזק בין ירידה בריכוז של מזהמים מקומיים לבין חיסכון ניכר בהוצאות על בריאות . מחקר כמותי שבוצע במכון הישראלי לדמוקרטיה מעריך שהטלת מס פחמן תוביל לחיסכון של עד כ – % 3 . 0 מהתוצר עקב הפחתת פליטות מזהמים מקומיים . לפי הערכת קרן המטבע הבינ"ל ( IMF ) , גידול חד-פעמי של תוצר בהשקעה בתשתיות תחבורה צפוי להוביל לגידול פרמננטי של % 5 . 1 תוצר כעבור ארבע שנים . לפי בנק ישראל, הוצאה של % 2 מהתוצר על תשתיות פיזיות צפויה לייצר תשואה של % 5 . 7 לתוצר תוך 10 - 20 שנה, כאשר % 8 . 4 מהתשואה נובעת משיפור תשתיות התחבורה . הטלת מס פחמן בסין בשנת 2018 הובילה לעלייה ניכרת בפריון הכולל של פירמות שהושפעו מהטלת המס . העלייה בפריון הורגשה ב – 3 השנים שלאחר הטלת המס, ועוצמת האפקט החיובי גדלה עם הזמן . עלייה ברמת הנוקשות של המדיניות הסביבתית ( על פי מדד ה – EPS שפותח ב – OECD ) בקרב מדינות OECD הובילה לעלייה ניכרת בפריון הכולל . ההשפעה של צעדי מדיניות מבוססי שוק הייתה גדולה יותר . ממצאים ותחזיות , . Brand et al ; 2021 WHO, 2022 a Johansson et al, . 2009 ; Green et al . , 2016 Deryugina et al . , ; 2019 Liao et al . , 2021 ; Mortha et al . , ; 2021 Liu et al . , 2022 ; Hernandez - Cortes, 2023 בנק ישראל, 2014 ; 2014 IMF, He et al . , 2022 ; Yao and Xi, 2023 Albrizio et al . , ; 2014 Wang et al . , 2019 ; De Santis et al . , ; 2021 מקורות תועלות צפויות ממעבר לכלכלה דלת פחמן

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר