מבוא

עמוד:11

מאור ושמש 10 בדומה למרבית הצדיקים שחיו במחצית המאה שלאחר פטירת הבעש״ט בחג השבועות 1760 ולאחר פטירת ר׳ דב בער, המגיד ממזריץ׳, בשלהי ,1772 ר׳ קלונימוס קלמן לא השתייך לשושלת חסידית מסוימת . דרשותיו בספר ״מאור ושמש״ מציגות מסורות מהבעש״ט ומהמגיד – חלקן מיוחסות להם במפורש, אחרות בדרך רמיזה בלבד . ב״מאור ושמש״ יש גם תורות המיוסדות על מסורות ממורים חסידיים אחרים שפעלו בשלהי המאה השמונה עשרה וראשית המאה התשע עשרה . בכך, הספר מגשר בין מחוללי הרעיונות החדשים והאבות המייסדים של התנועה מחד לבין תקופת המיסוד והפריחה של החסידות מאידך . בהתאם לזמנו ומקומו בתולדות החסידות ניתן להבחין בדרשות הנותנות ביטוי להרהוריו של ר׳ קלונימוס קלמן על התפתחות החסידות והשינויים בתנועה המתגבשת שאירעו בימיו . אכן, מבחינת תולדות החסידות, תקופת פעילותו של ר׳ קלונימוס קלמן הייתה רווּיה שינויים ואתגרים . הסכסוך עם המתנגדים שפרץ בשנת 1772 המשיך להדהד . בקרקוב הוכרזו שני חרמות נגד החסידים, הראשון בשנת 1785 והשני בשנת 1798 . עד שנת ,1815 מנהיגי החסידות אשר התחנכו מפיהם של מחוללי התנועה הלכו לעולמם . שיטות שונות של מסירת הנהגה חסידית מדור לדור התקיימו זה לצד זה, עד שהדפוס השושלתי התקבל כדפוס מרכזי . המבנה הקהילתי אשר בראשו עמד הצדיק התייצב והתמסד . במהלך חייו של ר׳ קלונימוס קלמן הונחו אבני היסוד התיאולוגיות והחברתיות של תנועת החסידות, אשר אִפשרו צמיחה והתגבשות על בסיס אתוס דתי ישן-חדש של דביקות וחִיות, ושִמשו לאחר מכן כבסיס לשגשוג התנועה במהלך המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים . המעבר של החסידות ממעגלי עילית של יחידי סגולה לתנועה המונית לא היה תהליך של דעיכה והתאבנות, כפי שתיארו זאת חוקרים בעבר . מנקודת מבט היסטורית יש לומר כי דווקא בתקופה זו מנהגים חסידיים ותיקים וחדשים עוצבו והתקבלו, מוסדות והסדרים חדשים שגשגו, ספרות חסידית עלתה על מכבש הדפוס, דפוסים מגוונים של מנהיגות התחדשו וצורות חשיבה ואידיאולוגיות שונות התפתחו . עם מיסוד החצר של הצדיק, השושלת החסידית שבה הבן ( או קרוב משפחה אחר ) יורש את מקום האב הפכה לאחד המאפיינים של המרקם החברתי של החסידות . סוגים שונים של מנהיגות חסידית התקיימו במנעד בין גישות פופוליסטיות לבין גישות אינטלקטואליות ואליטיסטיות יותר, בין דרך של עבודה דתית מתוך עושר לבין המלצות לסגפנות חמורה . למרות חוסר האחידות של צורות חשיבה, אופני הנהגה והשקפות עולם – ואולי דווקא בזכות הגיוון הזה – הפכה החסידות לכוח בלתי מעורער בקרב יהודי מזרח אירופה . מנהיגותו של ר׳ קלונימוס קלמן צמחה במקביל לתהליכים אלה, ובניגוד לחלק ממוריו ועמיתיו הוא הכיל אותם . קולו הייחודי עולה מהדרשות שנאספו בספר ״מאור

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא