סיפור המבול בין נח לגלגמש: מסר וערכים בעקבות עיון מחודש בדמיון ובשונות - גבריאל ברזלי

עמוד:95

95 , וברגעהוא שקל את כל האפשרויות לפני תחילת המבול . ואיננו מתחרט עוד אף לרגע , מאבד שליטה המבולסיפור אינם קיימים ב , ה ' לבדולמחוץ , םיאלוהיכוחות . שהחליט אין עוד בלבול וחשש המבול הוא יציר כפיו של האל , השולט בו באופן מוחלט . ולכן , ימקראה עים יום וארבעים לילה כמו במקרא , שבעה ימים , ולא ארבהמבולנמשך , בעלילת גלגמש ובסופו נעצרת הספינה על הר ניציר . שבעה ימים מחכה אותנפשתים לפני שהוא משלח ציפורים . הדמיון לסיפור המקראי ( 145 - 154 , 11 ) גל ' , ואז הוא שולח יונה , סנונית ועורב ' הכלו המים ' לבדוק עד , . בשני הסיפורים מחכה הניצול שבעה ימים , בשניהם הוא שולח ציפורים שלוש פעמיםרבהוא שמתברר לו סופית שהארץ יבשה , ובשניהם מופיעות היונה והעורב . אותנפשתים שולח גם סנונית , 23 בשני הסיפורים אותם שני מינים , זה איננו יכול להיות מקרי . יםמוצג , אם מכל עולם העופותאך להודות להם על הצלתו : כדי בשני הסיפורים מביא הניצול קורבן לאלים מיד בתום המבול , הוצאתי כולם לארבע רוחות שמים והקרבתי קורבן , ערכתי מנחה בראש פסגת ההר . שבעה ושבעה אגנות הצבתי , תחתיהם פיזרתי קנה , ארז והדס . האלים הריחו את הניחוח , האלים ( 155 - ,161 11 גל ' ) כמו זבובים נקהלו על בעל הקרבן . םהריחו את הניחוח הטוב , האלי שיעבוד עבורםכדיבראו את האדםהם . מרעבתנובע , הדחיפות של האלים להתאסף סביב המזבח וכך הפכו להיות תלויים בו . השמדת האנושות במבול מתבררת לא רק כשרירות 24 ויגדל את מזונם , עליהםוייגזר מי שיאכיל את האלים לא יהיה בני אדם , לא יוותרואם . לב , אלא כטיפשות מוחלטת לרעוב לאורך זמן . . כל יחסו אל הקרבן והמקריב נובע איננו תלוי בדברואלוהיו של נח איננו זקוק למזוןלעומת זאת , כלפי צרכיו של האדם : ת סלחני מגישה וַיָּרַח . וַיִּבֶן נֹחַמִזְבֵּחַ , לה ' ; וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה , וּמִכֹּל הָ עוֹף הַטָּהוֹר , וַיַּעַל עֹ �ת , בַּמִּזְבֵּחַ הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם , כִּי יֵצֶר - אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת - לִ בּוֹ לֹא - רֵ יחַהַנִּ יחֹחַ , וַיֹּ אמֶר ה ' אֶל - ה ', אֶת יְמֵי הָאָרֶץ : זֶרַע - עֹד , כָּלחַי , כַּאֲשֶׁר עָשִׂ יתִי . - כָּל - אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת - ב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו ; וְלֹאלֵ . ( 20 - ,22 ' טבראשיתלֹא יִשְׁבֹּתוּ ) וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף , וְיוֹם וָלַיְלָה יש המטילים ספק בנקודת דמיון זו , כיוון שאזכור הציפורים מצוי רק בעותק האשורי המאוחר של עלילת גלגמש 23 של עותקים קדומים יותר של . עם זאת , בשל מצב ההשתמרות ( 304 , עמ ' 1990 אשר זמנו מאוחר למקרא ) המילטון . 291 - 292 , עמ ' 1965 למברטראו : , העלילה , לא מצאנו אינה ראיה עלילתבוכן ( 44 - 43 , עמ ' 1996 ושפרהקליין ) 36 - ,5 שור ' ,6 לוח " אנומה אליש " ראו למשל את תיאור בריאת האדם ב 24 ( . 102 ; 96 - 97 , עמ ' 1996 ושפרהקליין ) 337 - 339 ; 174 - ,191 שור ' ,1 לוח " את ' רחסיס "

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא