הימנעות מייבום בביתא ישראל - יוסי זיו

עמוד:62

62 ובמפרשיו במקרא ישראל ביתא למסורתרמזיםחלק שני : באותו האופן , במקרים 33 . ובכך לדחותןאת דעות מתנגדיהם ' הווא אמינא ' דרכם של חז " ל להבליע ב רבים מוצאים אנו עקבות למנהגי ביתא ישראל בדעות שנדחו מההלכה . כך , למשל , מופיעה : הדרשה הבאהבמקורות התנאיים ולא יהיה רשאי [ . . . ] יכול כן ישבות מערב שבת לשבת [ . . . ] בערו אש וגו ' . למה נאמר ' לא תְּ לא תבערו אש בכל ,, ת " ללהדליק לו נר , או להטמין לו את החמין או לעשות לו מדורה 34 מושבותיכם ביום השבת , ביום השבת אי אתה מבעיר , אבל אתה מבעיר מערב שבת לשבת . הדרשן רוצה להדגיש שכל סוגי האש הותרו בשבת לשימושים שונים , ועל כן הוא מביא דעה מנוגדת את הדעה הדחויה כדי מאריך ומפרטאףהוא ' . ' יכול כן ישבות מערב שבת לשבת . . . ודוחה אותה : , או לעשות לו מדורה [ למשקה ] , או להטמין לו את החמין [ למאור ] : ' להדליק לו נר שלא להותיר ספק ואף הכרחי , על רקע שיטה הלכתית מחמירה , פירוט שכזה מובן היטבהצורך ב ' . [ לחימום הבית ] שיטה זו השתמרה גם במנהג 35 , שיטה המופיעה במגילות קומראן . שאסרה כל שימוש באש בשבת 36 ביתא ישראל , אשר נהגו לכבות כל אש קודם כניסת השבת . להלן נצביע על רמזים למסורת ביתא ישראל בדעות דחויות המובאות בספרות ההלכה של חז " ל או במנהגי חסידות המתועדים בספרות האגדה . כמו כן , נעמוד על מקורות נוספים לגישת ביתא ישראל הדוחה את הייבום . הייבוםא . האזכור המקראי הראשון לייבום מופיע בפרשת יהודה ותמר : וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְ הוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁ מוֹ חִ ירָה : וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת תֵּלֶדד וַאִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁ מוֹ שׁוּעַוַיִּקָּחֶהָוַיָּבֹא אֵלֶ יהָ : וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר : וַתַּהַר עוֹ וֹ : בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁ מוֹ אוֹנָן : וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁ מוֹ שֵׁלָה וְהָיָה בִכְזִיב בְּלִדְתָּהּ אֹת ' : וַיֹּ אמֶרוַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹ וּשְׁמָהּ תָּמָר : וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְ הוּדָה רַע בְּעֵ ינֵי ה ' וַיְמִתֵהוּ ה יְהוּדָה וַיֹּ אמֶר צָדְקָהוַיַּכֵּר ] . . . [ יְהוּדָה לְ אוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִ י� וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִ י� : 37 . מִמֶּנִּי כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּ יהָלְשֵׁלָה בְנִי וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ : רמב " ןמפרשים רבים ראו במעשהו של יהודה ייבום , אף שאינו אח אלא חָם . כך , למשל , כתב ה נִכַּר הוא לעיני רואים אשר נתן להםאבל הענין סוד גדול מסודות התורה בתולדת האדם , וְ כי יש השם עינים לראות ואזנים לשמוע . והיו החכמים הקדמונים קודם התורה יודעים . ועוד 61 – 60 ; 25 – 22 ' עמ , רמת גן תשנ " ב , פרקים בהשתלשלות ההלכהגילת , ב יצחק ד 33 . 346 עמ ' ,' לא תבערו ' : , ד " ה ', מסכתא דשבתא ויקהל א ( רבין - מהדורת הורוביץ בי ישמעאל ) מכילתא דר 34 , עד ) תשס " ה ( , עמ ' תרביץורד נעם ואלישע קימרון , ' קובץ דיני שבת מקומראן ותרומתו לחקר ההלכה הקדומה ', 35 . 546 – 511 . 104 – 95 ' עמ , שבתהלכות , זיו 36 ח ' ; כ " ו . – , א ' ח " בראשית ל 37

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא