|
|
עמוד:348
348 כי העקרונות לא הוחלטו ביום אחד , הייתה כזו . צריך לזכורישראל התפיסהעםגם ב . ת העקרונות התגבשוללקח עדרבזמן . ויכוח אינטלקטואלי ער ולעיתים קשה התעורר לגביהםו מן הראוי שנביט על כמה סכסוכים וסיפורים מפורסמים מאותה עתוויכוח , כדי להבין את עומק ה בין ר ' אליעזר בן זה התקיים . סכסוך ' תנורו של עכנאי ' ובראש ובראשונה בסכסוך המכונה – חכמי ישראל . בין שאר הורקנוס ל מרכזיותו של סכסוך זה , מן הראוי לספר מעט על הנפשות הפועלות . הראשון הואעקב עקשנות : מילדותו ועד לפטירתו , של ר ' אליעזרשלוש תכונות בלטו באופיו . עזר בן הורקנוס יאל , מאפיינים אלו מופיעים בכל התיאורים עליובלתי מוסברת , שמרנות קיצונית וכושר זיכרון מדהים . היה מוגדר כפנומנלי . אביו כרונו יז כרונו והתמדתו האפילו על השאר . כיום מן הסתםיח זואולם כ אליעזר הצעירמרד יום אחד התנגד ללימודיו וסירב לתמוך בו . אךהיה אמיד בעל קרקעות רבות , באביו והגיע לישיבתו של רבן יוחנן בןזכאי בירושלים . מכיוון שלא היה בידו כל כסף לכלכלתו , עד שמראה גופו ופניו הדאיג את רבו . עקשנותו וגאוותו של אליעזר , כמעט ולא אכל מספר ימים גרמו לכך שטען לפני רבו כי אכל כבר באכסניה שבה התגורר . רק בדיקת רבו שלא האמין לו גרמה לכך שעובדת רעבונו התגלתה . רבן יוחנן שהתרשם עמוקות מהתמדתו של הצעיר המוכשר , דאג ילך . רבן יוחנן נשאר רבו המובהק , אך כל גדולי ירושלים נהנו ללמדאמאותו יום ו למזונותיו ופרנסוֹ 8 את המתמיד שמעולם לא שכח דבר שלמד . תשובתו הייתהבאחד הימים נשאל שאלה במקרא על ידי מטרוניתא עשירה ומכובדת . בתשובתו , נדמה ר ' אליעזר . " ( בפלך בפילכה ) = " אין חוכמה לאישה אלאמכוון , כוונת במעליבה אותהגם נכון לנשים צריכות להתעסק בתפירה ובסריגה ולא בשאלות דת " . כאומר : " גבירתי , להתאפק . היהלולא יכ , שנקרא על שם סבו , התשובה כפנטית מדי . בנו הורקנוס , נחשבה תקופה הפסידו תלמידי חכמים שלוש , שה דבר תורה אחדילמסור לאה שלא רצכיוון , יו אב בטענתו כלפי משמעית ומתאימה - מאות כור חיטה שהייתה נוהגת לתרום כל שנה . התשובה לבנו הייתה חד 9 ואל ימסרו לנשים " . ישרפו דברי תורהלאופיו הנוקשה . " עם חכמי ישראל על הלכה שפסק בניגוד לדעת הרוב . ר ' אליעזרלקראת סוף ימיו הסתכסך . על פי ההלכה , ביותר בתקופה זוהקשור לדיני טומאה וטהרה שהיו משמעותייםזהו סיפור מפורסם ברם . ממילא , אם נופל דבר טמא לכלי חרס יש לטמאוושיש לכלי חרס שנטמאו אין להם תקנה אלא , תנור המורכב מחוליות חרס שביניהן חול . לתנור " תנורו של עכנאי " נידוןמקרה המדוברבולשברו . אין זה כלישהיותטהורשכזה נפלה טומאה והתעוררה השאלה מה דינו . רבי אליעזר פסק שהתנור האחרים , מדובר בעיקרו בכלי חרסהחכמיםחרס אלא תנור בנוי שבין מרכיביו ישנו חרס . לדעת ועל כן הוא טמא . אךאליעזר הביא לחבריו את כל הסיבות שבעולם לתמוך בגרסתו ' טיהר והם טימאו . רהוא . " חרוב זה יוכיח - אם הלכה כמותי " כעסהצהיר ב . בסופו של דברבלה בידי החכמיםקזו לא הת אין מביאין ראיה מן " חכמיםאמרו לובתגובההחרוב ליד בית המדרש ממקומו . עץמיד נעקר חזרו המים מיד . , אמת המים תוכיחו אם הלכה כמותשר ' אליעזר ניסה דרך נוספת והצהיר . " החרוב , הוצאת דביר תשכ " ח . משנתו של רבי אליעזר בן הורקנוס גילת , " דוראו : י 8 ביאליק וי " ח " נחאליעזר ומקורותיהם ראו : ' תלמוד בבלי מסכת יומא דף ס " ו עמוד ב ' . לריכוז הסיפורים אודות ר 9 . קעג - עמ ' קסט , ( דביר תש " ךמהדורת ) ספר האגדה ) עורכים ( , רבניצקי
|
אדמוני, אריאל
|