סימפוניה של חמש קריאות במזמור ב' בתהלים - עמוס פריש

עמוד:30

30 התפלל אלי – ממני שאל " מזמורנו : פס ' ח בפירושו למשהו מרוח גישה זו מופיע גם בדברי רש " י ב , לפני כל מלחמה הנחיה בדבר תפילה אל ה ' לפני מלחמהזואתה בא להלחם באויביך " . בכל עת ש הסבר של פסוקב . עם זאת , לא מדובר כאן על המזמור כולו אלאאתה בא להלחם " ( שבכל עת ) " אחד . , דרך שמצאנוה יםהמזמורים נאמר והי הן שבות ונשנ נסיבות החוזרותדרך זו של שחזור ה פותחה באופן שיטתי בחקר התנ " ך בידי החוקר הגרמני , ננקטת ספוראדית בפרשנות המסורתית השיטה ( . הסוגים ) בעברית מקובל כיום : חקר Form Criticism ומכונה ( , 1922 – 1862 הרמן גונקל ) יחד עם מזמורים נוספים , המזמור , משתייךהשאליתהספרותיהגו מנסה לחפש את הז ' אנר , הס סיטואציה החוזרת ונשנית בחיי הציבור שבהל – Sitz im Leben ( ) בחייםלמאחזםולקשר אות - החדאת הרגע ההיסטוריביקשה לאתרש בניגוד לתפיסה ההיסטורית , זאת 29 . םאותהיו אומרים גונקל הבחין בספרות המזמורית בארבע סוגות . חוברהוא ובוליו אהשיר מתייחסשפעמי לאחרמזמורי מלך . – נקבעה רק על סמך התוכןוהיאעיקריות , ולהן הוא הוסיף סוגה חמישית , הידק אתהוא . ( 1965 – 1884 ) ינקל ב מו זיגמונד , החוקר הנורווגי תלמידול ידיעפותחה השיטהמכן הדרמה הפולחנית אשר לקחה נושאים מן , הציב במרכז אתהמזמורים לפולחןהקשר בין וראה במזמורים שלפנינו את היצירות הקדומות שחוברו בימי בית ראשון כדי לשמש , המיתוס נקודת המוקד הייתה חג ראש השנה , ובו הוצגה המלכת ה ' באמצעות דרמה . במסגרתבעבודת ה ' . ישה הגברוח זו נקראיםלקריאת המזמור 30 הטקס נכללה גם הכתרה חוזרת של המלך מבית דוד . הפולחנית . - הסוגתית נאמר בטקס ההמלכה של כל מלך מביתב ' התפיסה המקובלת בגישה זו היא שמזמור , ויששמייםמ היום אתה נבחר – ) פס ' ז ( אני היום ילדתיך " בני אתה , ל " למדידוד , עיתוי המתאים יש הקובעים את העיתוי לא לאירוע הראשוני של המלכת המלך אלא 31 . כאן מעין נוסחת אימוץ 32 יום השנה לעלותו למלוכה . חגיגת – לאירוע החוזר על עצמו מדי שנה ה . פעמי - מהרגע ההיסטורי החד מתרחקת עוד יותרוהיא , התיאולוגיתהקריאההיאההקריאה הבא גישה זו מתייחסת . החוזר ונשנה אירועפעמי ולא ה - החדזמןלא ה – אינה " מתי " נה הנידוהשאלה ייתכן שישהדתיות המוצגות לנו בו . התפיסותמה הן ובוחנת , מזמורבנגליתההעולםהשקפתל 33 , אבל הם האמצעי ולא המטרה . אירועים היסטורייםהתייחסות לבמזמור ראו : י ' צייטקין , " שאלות יסוד בספר תהילים בעיני רד " ק ", ; לתפילת כל אדם השרוי במצב הדומה למתואר במזמור " ( . 192 ) המובאה מעמ ' 196 – 192 אילן , רמת גן תשס " ו , עמ ' - עבודת מוסמך , אוניברסיטת בר אמנם לדעתו , רוב המזמורים שבספר נתחברו בידי יוצרים פרטיים בימי בית שני , לאור הסוגות הקדומות . 29 AnIntroduction to Psalms : The Genres of the H . Gunkel, completed by J . Begrich, ראו בחיבוריהם : 30 Religious Lyric of Israel, trans . J . D . Nogalski, Macon, GA 1998 ; S . Mowinckel, ThePsalms in Israel’s Worship, I - II, trans . D . Ap - Thomas, Oxford 1962 . ראו : י ' ליוור , " מלך , מלוכה ", אנציקלופדיה מקראית ד ,, על תפיסת המלך כבחיר ה ' ועל הדימוי של המלך כבנו 31 . 1090 – 1088 ירושלים תשכ " ג , טורים . . trans . H . C . Oswald, Minneapolis 1988, p . 59 – ms 1 Psal J . Kraus, - H , 126 : ראו לדוגמה 32 הטקס השנתי . – מציין שהעיתוי הראשון הוא המקובל , אך הוא מעדיף את העיתוי השני קראוס בהקשר זה משמעותית קביעתו של מאיר וייס על כלל ספרי המקרא : " מטרתן האחת והיחידה של יצירות אלו 33 היתה לתת ביטוי מוחשי , לא מופשט אלא מעשי , לאמונותיהם ודעותיהם של מחבריהן על ה ' ופועלו בעולם , על יחסו של ה ' אל האדם כיחיד וכעם , ובייחוד על יחסו של ה ' אל ישראל ואל האדם מישראל ועל הנדרש מיחס זה מן האדם ( . 13 [ , עמ ' 3 ובעיקר מישראל , אם במעשים שבין אדם לה ' ואם במעשים שבין אדם לחברו " ) וייס ] לעיל , הערה

אדמוני, אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר