|
|
עמוד:474
474 שוב , מחשבותיו של היידגר מובילות להצעות משמעותיות ללימוד של שירה ולקריאה ת ראויות . שתי מסקנות והקשבה לשירה . בשירה גדולה אנו פוגשים את ההתרחשות של אמיתוֹ שצוינו כבר קודם מופיעות מיידית . הקשבה לשירה וקריאה שלה אינן קשורות רק בתענוג אסתטי , ת ראויות . תפקיד מרכזי של המורה הוא לגרום להתרחשות של מפגש כזהזהו גם מפגש עם אמיתוֹ ת משמעותיות שאותן מבססת השירה . אכן קיימת תמיד סכנה של חזרה עלולהצביע על אמיתוֹ עצמי ובכל זאת אמנה הצעה נוספת המתבססת על מה שהוצג בפרק זה . על המורה של שירה גדולה להדגיש ששירה יכולה להיות מקום של מנוחה מן השימוש יות , או השימוש המקובל יותר בשפה כאמצעי לקבלהנבשפה כאמצעי תקשורת למען מטרות תועלת אותנטיות כמו סקרנות , ה ונתינה של תמיכה בקיום הלא אותנטי . על המחנך לטעון , שקללת אי ות ופטפטת , אף פעם אינה עולה בשירה גדולה . המחנך צריך לעודד תלמידים לפנות ולמצואעמימ בחייהם זמן כדי להיכנס להפוגה ששירה גדולה מציעה בנדיבות רבה . כדי לעשות זאת יהיה על התלמידים לנתק עצמם מגישות רבות כלפי השפה והחיים , שהן חסרות טעם ולא אותנטיות . כדי תעקש שהקשבה לשירה גדולה או קריאה שלה יכולה להיות על המחנך לה , הזאתלעזור בהתנתקות אופן של חיים ברגיעה , של כניסה אל האזור הבהיר , הפתוח , שבוסס על ידי השיר . במציאות הזאת , מתנת השפה , וההתרחשות המיוחדת של אמת , שהרבה פעמים מתעלמים ממנה בקיום היומיומי , יכולה לעלות . על המורה להוסיף , שהכניסה לאזור הזה של הרגיעה נעשית על ידי התעלמות מן המטרות היומיומיות המקובלות , שאופייניות לדיון החינוכי המקובל בשירה , תוך קבלת השיר כפי שהוא , כשלמות שבה מופיעה ההתרחשות של אמת . מטרות יומיומיות מקובלות ביחס לשירה הן בדרך כלל וריה של השיר , או מה שמלומדים היו קוראים , הערך האסתטי של השיר . מטרההתייחסות להיסט יומיומית מקובלת אחרת תעסוק בניתוח של הסמלים או המטפורות שבשיר . בניגוד לכך , אדם עצמו . דרךעומד ברשותמתייחס לשלמות של השיר ולעובדה שהוא , שפוגש בשיר כאזור של רגיעה מאפשר ליופי ולהתרחשות של אמת לזרוח ולצלצל . זריחה וצלצול אלו הם שירה , התייחסות כזאת חשיבתו של היידגר , על המחנך ללמוד וללמד שאדםלתרומה משמעותית ליופי של השיר . בהתאמה נכנס לאזור הרגיעה של השיר על ידי זה שהוא מכוון עצמו לרגישות של הקשבה או קריאה , שפותחת ת שמתרחשות בו . עצמה של השיר ולאמיתוֹעומדת ברשותעצמה לשלמות ה עצמו ומבסס אזורעומד ברשותאין די בכך שהמורה יסביר לתלמיד שבאופן כללי השיר של רגיעה במציאות של השפה שבה ההתרחשות של אמת זורחת ומצלצלת . הכללות כאלו , אני חושד , רק לעיתים רחוקות מעודדות תלמידים , בעודם מקשיבים וקוראים שירים , לשאוף להיכנס לאזור של הרגיעה שאותו פותח ומבסס השיר . אפשרות אחת לכוון את תשומת הלב של תלמידים ת שהשיר חושף , היא שהמורה יהיה יותר אישי . למציאות שנפתחה על יד השיר ולאמיתוֹ תכאשר אני מתייחס לשירה בכיתה , אני בוחר שיר שאזור הרגיעה שבו חושף אמיתוֹ ת ומציעשמתייחסות לישות שלי , לעולם שאני חולק עם אחרים . כשאני מצביע על אותן אמיתוֹ ת ולהתרחשות של אמת אל אותן אמיתוֹ סטודנטים משמעות שנכונה לחיים שלי , אני פותח את ה קספיר שהאהבה היא " אשייבשיר . אתן כאן דוגמה אישית שמתארת עד כמה נכונה ההצהרה של ש המתלהטת בעיניהם של אוהבים ", " השיגעון הסודי ביותר , חוצפה מוחנקת , וממתקים שמורים . "
|
אדמוני, אריאל
|