|
|
עמוד:16
16 ש " י ממשיך לחיות בזיכרוני וברגשותיי , ושם הוא שוכן בחיי נצח של חברות עמוקה , אמיצה , אותנטית וללא גרם של זיוף . זכיתי בחברות שלו ואזכור אותו באותו להט של סנה בוער שלא נח לרגע . בימיו וברגעיו האחרונים הוא לא התלונן ולא קרה תיגר וכעס על הבורא . כך הכרתי אותו , כאשר יום אחד עמדנו לעלות יחד במעלית בבית אמריקה בתל אביב לקומה ראשונה 1979 בשנת במודיעין אזרחי , שם היו המשרדים של המכון האבחוני . המפתחות של ש " י נפלו לו מידיו לתור פיר המעלית . ש " י הסתכל עלי ואמר לי ללא שום כעס : " הכל מלמעלה " . פנינו לאב הבית ובמעשה מורכב של טכנאי מעליות , הצליחו לדלות את המפתחות . מה שזכור לי זאת שלוות הנפש הסטואית של ש " י מול הלם של איבוד מפתחות , כאשר הוא מבין מבחינת החינוך הדתי , אך גם החוויה הרליגיוזית , ש " הכל מלמעלה " . אסיים במשפט אישי ואומר : ש " י יקר , מחבק אותך באהבה גדולה , זוכר אינספור אירועים , שיחות והתרחשויות שחווינו יחד . כמוך , גם אני מאמין בחוויה הרליגיוזית של " הכל מלמעלה " . אני יודע שהמוות חילץ אותך מסבל נוראי של מחלה קשה . לא מיצית עד תום את הקריירה המקצועית שלך ועל כך אני מצר , אך כפי שחז " ל אמרו " אינך פטור מן המלאכה , אך אין עליך לסיימה " . מעבר למשפחה מקסימה ומפוארת שהקמת עם ברוריה מעבר לעשייה אינטנסיבית בקריירה האקדמית שמימשת קרוב עם אמפתיה עמוקה . אזכור אותך כחבר על כך אמר מורנו המשותף פרופ ' שלמה גיורא שוהם : " חברות שכזאת היא ניסית " .
|
אדמוני, אריאל
|