|
|
עמוד:13
המפתח שמעצבים את המשטר ותומכים ביציבותו היחסית . בדומה לשאלת סיווג המשטר, גם שאלת הגבולות הגיאוגרפיים אינה חדשה . חלק הארי של הספרות המחקרית עסק במה שמכוּנה "ישראל גוּפָא", "ישראל הריבונית", או "ישראל בגבולות הקו הירוק" . 9 ההתמקדות בישראל גופא עולה בקנה אחד עם הסיווגים של ישראל במדדי משטר השוואתיים . ההגדרה של "ישראל / 10 מיקום פלסטין", אף שנפוצה פחות, מוצעת כחלופה ביקורתית . גבולותיה של ישראל הוא שמגדיר את יחידת הניתוח, ויחידה זו היא הקובעת איך יסוּוג המשטר . במילים אחרות, הבחירה בין ישראל גופא לבין ישראל / פלסטין כיחידת הניתוח מכתיבה את סיווג המשטר כדמוקרטיה, דמוקרטיה פגומה או כלא‑‑דמוקרטיה . טענתי היא שההצדקות שהועלו עד כה לבחירת גבולות המשטר לוקות בחסר . כחלופה, אני מציע לבחון את שאלת הגבולות באמצעות דיון במושגים של מדינה ומשטר - דיון שיוביל לסיווג חלופי . הדיון המושגי יראה שלא ניתן להשתמש בשתי יחידות הניתוח של ישראל גופא או ישראל / פלסטין לצורך הגדרת גבולות המשטר הישראלי ; תחת זאת אציע ניתוח מפוצל המחלק את המשטר הישראלי לאזורי שליטה שונים בתקופות שונות . בעוד ששאלת הסיווג וגבולות של המשטר הישראלי זכתה לתשומת לב נרחבת במחקר, לא כך השאלה ביחס לגורמי המפתח המרכזיים המעצבים את המשטר . מרבית המחקרים המתמקדים במשטר הישראלי נטו להתעלם משאלת הגורמים המעצבים את המשטר ותומכים ביציבותו, ומחקרים השוואתיים על סוגי משטרים כוללים את המקרה הישראלי רק לעיתים נדירות . אני מציע שמעבר לדיון בסיווג המשטר גרידא, כלומר, ויכוח על השאלה כיצד יש להגדירו, יש לבחון גם את הגורמים המעצבים את המשטר 9 . 2017 , Sasley and Waller Azoulay and Ophir , 2012 ; Ghanem et al . , 1998 . 10 . הספר ראה אור בעברית : אזולאי ואופיר, 2008 . המשטר הישראלי בין דמוקרטיה ואפרטהייד 13
|
|