סדר הדברים

עמוד:5

דבר העורך תרומת­דעת למתרס של מחשבה שיתופית מבוססת, מחשבה של תפיסה הרמונית, פוזיטיבית ביחסי אדם, תפיסה שהוכיחה עצמה היטב ובנתה את היש בארץ, היא היום דון­קיחוטית בעיני המתפרצים להרסה . גם ידוע שלא די בה כדי לשכנע את בניה הלא משוכנעים . העולם החומרני, ההדוניסטי המפורר, המנכה נראה להם לא רק מושך יותר אלא העולם היחידי האפשרי . משום כך אל לנו לוותר על תרומתנו להגות השיתופית, אלא להמשיך ולהביאה ללא לאות . בסופו של דבר היא תיפול גם על אזניים קשובות . כרך זה, כמוהו כקודמיו מוקדש לריבוי פניה של הגות זו . אנו עומדים בפני שינוי גדול . השינוי נובע מן המצוקות האמורות, מן הסכנות, ומתפיסה אידיאית ומעשית כאחד : למן הכרך הבא ישתתפו בשורשים, כשותפים מלאים, גם אנשי 'יד יערי' של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר . בכך לא רק נחזק את השינוי אלא גם נגשים אותו, בחינת 'נעשה ונשמע', פריצת דרך מסוימת, המשתלבת במאמצי איחוד התנועות . מיזוג זה מתאפשר בגלל יחסי האמון שנוצרו בין שני מכוני המחקר הקיבוציים יד טבנקין ויד יערי . הם צריכים להוות קריאה ודוגמה . ולסיום, אני מבקש להודות לרחל אריאלי מארכיון התק"ם ביד טבנקין, לישראל חופש מנהל הארכיון באפיקים, לאלכסנדרה ממכון לבון ולאודי מנור מקיבוץ תמוז, על הצילומים שהעמידו לרשותנו ושבהם השתמשנו בכרך זה . ואחרון אחרון חביב, תודה מיוחדת לפרופ' משה ברש שהקדים בדבריו את קונטרס עטיפות הספרים המובא במרכז כרך זה . יבואו כולם על הברכה ! שורשים י' יוצא לאור זמן קצר מאוד לאחר הסתלקותו החטופה של חברנו ישראל שפר דל . נתקשה מאוד למלא את החלל שהותיר אחריו, הן בלבותינו והן בעבודה המחקרית הנערכת ביד טבנקין . הסתלק מאיתנו איש חכם, חד עין ומעמיק ניתוח וחבר טוב . שורשים י' רואה אור בתקופה קשה למדינת ישראל ועוד יותר לתנועה הקיבוצית . אנו חיים בתקופה שבה הולכים ומעמיקים השסעים בחברה הישראלית : בין לאומנים ללאומיים, בין דתיים ושאינם דתיים, בין משופעים בממון, בשררה ובהשפעה, לבין משוללים מכל השפעה ומנושלים מהישגים רבים שהיו בידם . אנו חיים בתקופה של "הפרטה" שפירושה הממשי הוא : כל דאלים ­ גבר . כך נמסרים לידיים פרטיות תאבות בצע אוצרות הארץ, הטבעיים והנצברים בעבודה קשה . כך משתרשת בליבות הכל טקטיקה המבקשת לשרש את כל הישגיו המקצועיים של הפועל, את זכויות המתיישב, לבטל את ההגנות שהגנו עליהם ­ כל ההגנות שהגנו עליו, כאילו לא היתה תנועת פועלים מעולם; רווחת אמביציה לוהטת המבקשת להשיב כל עובד למעמד של מכשיר : ברצות מעבידו ­ יקה וברצונו ישליך, עובד שהוא סחורה בין סחורות . לכל אלה השתקפויות מובלטות עוד יותר גם בחצר הקיבוצית : יש בה מעטים המנסים להשיב רוח בגחלת השיתוף, הם מוצגים כאנכרוניסטים ושמרנים, הם אינם מצליחים לשכנע את השיכבה המופקדת על הניהול הכלכלי של הקיבוצים . יש בה מיואשים מהשיתוף, המציגים עצמם כמבשרי הקידמה, מנצחי השמרנות הקיבוצית, הרוצים בפירמות מרוויחות, גם אם צפוי להם ולמרבית חברי הקיבוצים גורל דומה לגורל שחותרים אליו מנהלי כימיקלים ­ חיפה, למשל . הם מסתערים על אורחות השיתוף ומאחורי גבם נושבת מלוא רוח תעמולת עולם אנטגוניסטי, בטוח בעצמו, שרואה בהתמוטטות הניסיונות החברתיים הכושלים במאה העשרים את נצחונו הסופי . מדינת ישראל משנה צורה ­ מדינת ישראל שאינה מדינתם­ביתם של אנשים עובדים, גאים על עבודתם, המנהלים אורחות חיים שיש בהם עדיפות ויתרון לשוויון ההזדמנויות, להגנה על החלשים, להסתפקות במועט, לרתימת היכולת והגברתה לא בדרכי בצע אלא בדרכי הזדהות ­ היא מדינה שיסודה רעוע חרף התפתחותה הכלכלית והדמוגרפית המואצת . בתנאי חיינו, בסביבתנו, יסוד רעוע הוא סכנה קיומית . כך היא הופכת ממעוז, ממקום בטוח ליהודים למקום מסוכן ליושביה וליהודים כולם . בשעת בין שמשות זו, מופיע שורשים י' . אפשר שניסיוננו להוסיף

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר