הדרך לעין חרוד

עמוד:8

ומצא שותפים לדעותיו בקרב מפלגות הפועלים והו­ ! םתדרות החקלאית . בינואר 1921 הציג אטינגר לראשונה את תכניתו בפני נציגי אחדות העבודה ­ בן­צבי, ברל ויבנאלי . הללו דיווחו עליה לוועד הפועל של אחדות העבודה : "הוא חושב כי עכשיו, ] המשברים בתנועה הציונית [ ואחרי ההסתלקות של ההסתדרות ] הציונית [ לעשות את העבודה החקלאית, אחרי שאין תקווה כי ייברא הפונד הקולוניזציוני הלאומי, ] הקרן הלאומית להתיישבות [ , אין דרך אחרת מאשר לברוא את 'חברת העובדים להתיישבות' . הוא רואה בזה עכשיו את מרכז העניינים וחושד אפילו שאנו איננו מעבירים את כל רצינות המצב . . . החברה תקבל את כל המשקים הקיימים של ההסתדרות הציונית ועם זה בלבד תיהפך לכוח, . . . העניינים עוד דורשים בירור . אטינגר חושב, כי אם חברה זו לא תיווסד השנה ­ אז כל משקינו בסכנה . . . ] אמרנו [ כי מועצה חקלאית תיקרא ובהקדם לדון על העניק" . 46 אטינגר ידע על דבקותה של אחדות העבודה בתכנית המשלחת של פועלי ציון, והצעותיה היו מקובלות גס עליו . בפנייתו הראשונה למנהיגיה, הוא תבע מהם ליזום את העברת פיתוח ההתיישבות מידיה של ההנהלה הציונית ולהפקירו בידי החקלאים וארגוניהם . לאטינגר הוצע אז להציג את תכניתו בפני מוסדותיה של ההסתדרות החקלאית . במועצה של ההסתדרות החקלאית, שנערכה בחיפה ב­ 9­ 10 באפריל, הרצה אטינגר על "התכנית לקראת תרפ''ב", ולאחר שניתח את מצב המשקים שעל אדמת הקק"ל, על נזקי המלחמה, ההפסדים וגורמיהם, הציג את תכניתו : "ברור שבא הזמן להתיישבות מוחלטת במשקים הלאומיים, המשקים הצריכים עוד להיווסד צריכים לסדרם בשיטה חדשה . . . צריך שמהתלוצים ייכנסו לחקלאות . . . אבל לא בעבודות מקריות . צריך לסדרם בעבודות כאלו הקשורות להתייש­ בות העתידה . . . לסדר גדוד עבודה שיכשיר שטחים גדולים, אשר נרכשו באדמות בעמק יזרעאל לפי החלטת היום בהאג . ] האישור הפורמלי של הדירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל על קניית אדמות בעמק יזרעאל [ . 47 צריך להכין את הגבולות, ] למדוד את השטחים [ , לייבש ביצות . אלף איש יכולים להסתדר בייבוש ביצות והכשרה, בצורת גדוד עבודה . בקשר עם השבחות בעמק יהיו עבודות מסוימות שצריכים להכשיר לשני מושבים . שני הזרמים, קבוצה ומושבי עובדים צריכים גם לנסות על מקומות חדשים, מלבד המושבים בעין חי וגליל העליון . " באפריל 1921 החשיב אטינגר את גדוד העבודה ואת חלוצי העלייה השלישית האחרים למועמדים להכשרת אדמות ולהתיישבות קבע, וכמו כן הציג את תכניתו על חברת התיישבות פועלים . ''בכדי שלא נהיה תלויים בקפריזים של לונדון ] ההנהלה הציונית [ , האג ] הנהלת הקק"ל [ ואפילו פה ] ועד הצירים [ , אני מציע לסדר מוסד של התיי­ שבות הפועלים . למעשה הנכם כבר מסודרים תחת הסתדרות אחת ויכולים היום לאשר אותה אצל הממשלה . גם ועדת הקבוצות לא שבהנהלת אטינגר . הדין וחשבון של הוועדה הוגש להנהלה הציונית במארס 1921 ובין השאר הציעה לבטל קבוצות זמניות ולקצץ את ההקצבות ל"חוות" . יעקב אטינגר הגיב עליו ועל הצעות הוועדה ב"רפורט" ) דו"ח ( מפורט ומנומק, שהוגש להנהלה הציונית במאי 1921 . בפתח ה"רפורט" שלו כתב : "ועדת הארגון הקדישה את הרפורט שלה ביחוד על שאלות ישוביות­חקלאיות ועל חוות הקק"ל . ההתקפות וההאשמות של ועדת­הארגון כלפי ועד הצירים מכוונות ברובן לפעולת ועד הצירים במקצוע ההתיישבות החקלאית" . אטינגר ציין את השגיאות בנתונים, את התיאור השגוי של המצב בדגניה, במרחביה וביישובים אחרים, והוכיח שמקורם של רוב הגרעונות הוא "בנזקי המלחמה הישירים" . בהצביעו על עמדתה העקרונית לגבי דרך ההתיישבות להבא, כתב : "מתקבל הרושם שהוועדה אינה מרוצה מהשיטה הקואופרטיבית ב'משקי עובדים' ] קבוצות [ והשני לעבודה בצורה אינדיבידואלית ב'מושבי עובדים'" . ומסכם אטינגר : "לוועדת­ הארגון אין תכנית יישובית . . . היא לא מצאה ולא חפצה למצוא, בשאלות שהיא מטפלת בהן, דברים חיוביים, ומצדה היא לא הציעה שום חיוב . בשביל כל זה פעולות הוועדה הן שליליות, גם מצד הביקורת וגם מצד הפרספקטיבה לעתיד" . 44 ­' . . . מצאנו למתאים ביותר את השטח בעמק יזרעאל . אדמת נוריס, שנקנתה בזמן האחרון", וברל נתבע לפעול "שאסיפה פראג תאשר את תכניתו הכללית של אטיננר . . . " במארס 1921 הציעה ועדה ציונית בעלת יוקרה זו, לסתום את הגולל על התכניות הקיימות לפיתוחן של הקבוצות ולזנוח את השיטה ההתיישבותית שהחל בה ארתור רופין, בימי העלייה השנייה . בדיוני הוועד הפועל הציוני, ביולי ,1921 ביטל רופין את דעתה של "ועדת הריאורגניזציה" : "נקל לה לוועדת הריאורגניזציה לטעון כנגדנו שלא נוצר שום דבר ממשי . . . אם בכל זאת עשינו משהו, שמא לא היה כל כך גרוע, אפילו אם היה זה בניגוד לרצונה של ועדת הריאורגניזציה" . . . ועל הקבוצות אמר רופין : "אני מכריז על עצמי בפירוש כאבי רעיון הקבוצות ואני גאה על כך . . . בשעתה הייתה זו הדרך היחידה לחזור ולהגיע להתיישבות . . . שיטת הקבוצות כולה נוצרה קודם כל מתוך הכרת ליצור דבר מה באמצעים מזעריים . . . הפועלים םולידריים הרבה יותר מאנשי המושבות . . . הקבוצות תרמו לנו רבות" . 45 אטינגר לא הסתפק בביקורתו והכין את תכניותיו האלטרנטיביות, וביניהן הצעתו בדבר ייסוד "חברה להתיישבות הפועלים", הכלולה ב"רפורט" שלו ממאי ,1921 שגובשה כבר בראשית ,1921 לאחר סיום עבודתה של ועדת הארגון . מאז התעמת אטינגר עם הממסד הציוני 8

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא