הדרך לעין חרוד

עמוד:6

על ידי החלטות" . 36 דבריו ר . ם התראה נגד התערבותם הלא מחייבת של אנשי חוץ לארץ, הואיל ודמות הקבוצות ועתידן יעוצבו בארץ על ידי חברי הקבוצות והם בלבד . בדיון על תכניתו של סירקין הלעיג ניר על המוצע בה : "לעצם התכנית לא אתנגד . . . אך רושם התכנית הוא, אולי, עלי כרושם רובינזון קרחו, הוא מעל למקום והזמן . " 37 עמדת ניר על העבודה הארץ­ישראלית ינקה מתפיסתו האידיאולוגית הכללית על הסוציאליזם והמהפכה : "מהפכה עולמית, בכמה שנים שלא תהי, וארץ ישראל תיבנה . . . עלינו לבנות את ארץ ישראל בשעה שהמהפכה תתחולל . . . על הפרולטריון העברי לתמוך בעולמי ולחבר בנין ארץ ישראל עם המהפכה" . 38 "קומונה אחת בארץ­­ישראל חשובה מכל המהפכה הרוסית בשבילנו" בפרספקטיבה מעין זו, מה ערך להשגי הקבוצות שדווח עליהן למשלחת ? בלהט הוויכוח עם ניר וחבריו על המהפכה שאיתה "תיבנה ארץ ישראל", הכריז דוד רמז : "כי חשובה קבוצה אחת בארץ מהצעת ההגירה מרוסיה על ידי ויזה ] אשרה [ . קומונה ] ! [ אחת בארץ­ישראל תשובה מכל המהפכה הרוסית בשבילנו" . 39 מול טיעונם של חברי השמאל שיש לדחות את בניית ארץ­ישראל עד בוא המהפכה הקומוניסטית, מציג רמז את הקבוצה הארץ­ישראלית . בהגדרתה כ"קומונה" נסמך רמז על מורשת הקולקטיב בםג'רה, דגניה והקבוצות האחרות מימי העלייה השנייה . חברי המשלחת אישרו את כל תכניתה של המשלחת על "ההתיישבות בהמון על יסודות קואופרטיביים" ואחדות העבודה אימצה אותה . הקבוצות נכללו בתכנית הקואופרטיבים ו"בברית הקואופרטיבים הממונה הראשית על כל המשק" . 40 הפרק על הקבוצות בספר המשלחת מסכם את הישגיהן ובעיותיהן וכך הוא מסתיים : " ] יש [ לקיים את הקבוצה, לשכללה ולבנות אותה תאים תאים לחברה הסוציאלית העתידה בארץ," אך זוהי משאלת לב ולא תמצית של תכנית . 41 במחצית השנייה של שנת 1920 לא עלה בידי אחדות העבודה לברר מה הם עקרונות הקבוצה לעתיד ולסייע לקבוצות הקיימות . הנהגתה הייתה טרודה במאבקים ציבוריים בוועד הלאומי, בתביעות מוועד הצירים, בעיצוב דרכה של תנועת פועלי ציון לאחר שהתפלגה ביולי ,1920 ובהבטחת העבודה למאות הפועלים הוותיקים והעולים החדשים . בשלהי שנת ,1920 ונוכח סיכומיה של מפלגת הפועל הצעיר על ייסוד מושבי עובדים ופעילותה לארגונם הלכה למעשה, לא יכלה אחדות העבודה להשהות עוד את הבהרת תפיסותיה על אופיה של ההתיישבות החקלאית העובדת . החל מינואר 1921 היא החלה לגבש את עמדותיה, בעיקר בהשפעתם של שלושה גורמים : תכניותיו התק­ פועלים מתוך דחף פנימי לסוציאליזם . . . בקבוצה התאחדו מצבי רוח סובייקטיביים של פועלים ותנאים אובייקטיביים של ארץ ישראל . . . כעת סוללים דרך ­ אחת פחות, השנייה יותר קומוניסטית . . . אי אפשר אם כן לדבר בוודאות על מגמה חזקה . . . המשק הארץ ישראלי צריך להתפתח באופן קולקטיבי . . . לכן איננו מסתפקים בקבוצות, זו רק משבצת אתת בעבודתנו . הקבוצה רק מצביעה על צורת עבודתנו בעד הסוציאליזם . . . הקבוצה עונה עכשיו על הבעיות החשובות . . . לארץ­ישראל דרושה התיישבות סוציאליסטית" . 34 בשלהי 1919 הייתה עמדתה האידיאולוגית של אחדות העבודה לגבי הקבוצה, הוותיקה וזו ש"בדרך", טעונה ההערכה מחודשת והתווית דרך לעתידה . דברי ברל במועצה זו היו ניסיון הגותי והסברתי מאוזן, להבטחת שלמותה הארגונית ואחדותה הרעיונית של הברית העולמית "פועלי ציון", הואיל וכבר אז התגבשו במפלגותיה קבוצות השמאל . ברל נמנע מפולמוס הואיל וחתר באותם הימים להבטיח את סיוען של מפלגות פועלי ציון "לפעילות למען ארץ­ישראל" . הבירור העקרוני שהחל בשטוקהולם נמשך ביתר חריפות במשלחת פועלי ציון, שפעלה בארץ במחצית הראשונה של שנת 1920 . בישיבתה מה­ 12 בינואר הרצה בן­ציון ישראלי על דרכן והתפתחותן של קבוצות העלייה השנייה ועל בעיותיהן האקטואליות : "החילונו בקבוצה קואופרטיבית, שזה נות ומתאים לתנאינו, ומאז השאיפה לקבוצה היא ראש שאיפות הפועל . " נוכח הקשיים שהתעצמו במלחמה ולאחריה, "חברינו החלו לרנן אחרי שיטת הקבוצה, והיו גם שאמרו : משק אינדיבידואלי קודם, מושב עובדים ולא קואופרציה", אולם "בלעדי הקבוצות ­ המשק העברי אינו משק" . כבר בדיון הזה החלו חברי השמאל שבמשלחת ­ ניר, נתן פינצ'וק ואברהם רבוצקי ­ להקשות בשאלותיהם על גרעונות הקבוצות ועל הדמות הסוציאליסטית שלהן ושל ההסתדרות החקלאית . דוד רמז השיב להם, בקשרו את מעמדה ותפקידיה של ההסתדרות חקלאית עם ייחודה של הקבוצה : "ההסתדרות החקלאית קומוניסטית היא מעיקרה . . . הקבוצה היא כמעט לגמרי חופשית . כל העזרה ההדדית שייכת לה . אין עוד כוח כמוה . כל חבר חקלאי, המפוזר בארץ, הנהו יש המגשים יום יום את הסוציאליות . . . אין פועל הקבוצה מרגיש עצמו אסיר תודה למי שהוא . למרות כל הדפיציטים, לולא הקבוצות, לא התגברנו על המשבר" . 35 בעת הדיון על תכנית ההתיישבות ההמונית שהכין נחמן סירקין, חודש הבירור העקרוני . בישיבה מה­ 1 במארס ,1920 הסביר טבנקין : "יש קבוצות אצלנו שהן קומוניות . . . וזה לא משתנה עם השתנות עובדי הקבוצות", עתידה של הקבוצה טעון דיון ובירור כמו השאלה "אם על הקבוצות ומשקן להיות שייכות לכלל פועלי ארץ ישראל, לקפא"י ] קופת פועלי ארץ­ ישראל [ או למוסד אחר . וכן לא החלטנו על הנהלות הקבוצות . . . אבל אין שום משלחת יכולה להחליט על כל אלה, כי אין השאלות נפתרות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא