הדרך לעין חרוד

עמוד:5

"ההתאחדות", ככינויה הרשמי של אחדות העבודה, תעסוק בהתווית הדרכים להשגת היעדים שנוסחו בעת ייסודה, ואילו הטיפול בקבוצות החקלאיות הופקד מאז בידי ההסתדרות החקלאית . חלוקה פונקציונלית זאת הייתה אמנם סבירה, אך לא מנעה מתיחות לעת הכרעה גם בנושא שבדיוננו זה ­ התיישבות הגדוד . בהגדרות אלו ובקביעת עמדות עקרוניות לגבי הקבוצה, יצאה הוועידה ידי חובתה . ברל, יבנאלי ורמז לא נמנו עם "פועלי ציון" ו"השומר" והיו משוחררים מנאמנות למסורות המפלגתיות והקבר צתיות של ארגונים אלה . יבנאלי הדגיש בדבריו בוועידה, כי "סידור הקבוצות, אחד הדברים הכי רבולוציוניים בחיינו, נעשה לרעה חולה על ידי סידור המפלגות . " 29 באמירה חדה זו מתנער יבנאלי מהמסורות המפלגתית שהוטבעו בקבוצות העלייה השנייה . בראשית ימיה של אחדות העבודה כותבים ותיקי הקבוצות על הקשיים ועל החרדה לעתיד הקבוצות ולעתידם האישי ומציגים את יתרונות מושב העובדים, על משקיו הפרטיים, לעומת הקבוצה הקולקטיבית . 30 לשואלים ולמערערים מציג אברהם משה קולר, איש קבוצת גן שמואל, פרספקטיבה של שינויים צפויים בתנאי שיובטחו לחברי הקבוצות התמחות מקצועית, קרקע, בתים ואשראי . בוועידת הקבוצות החקלאיות, בטירה בספטמבר ,1920 השתתפו נציגי הקבוצות משתי המפלגות ונידונו בה הדרכים ליציאה מהמשבר . ועידה זו נועדה לגייס את תמיכתם של חברי הקבוצות, המורים והציבור הרחב, בתביעה של הקבוצות מוועד הצירים להבטחת הקצבות לקיום וחידוש העבודה החקלאית בשנת תרפ"א . 31 ''אין פועל הקבוצה מתיש עצמו אסיר תודה למי שהוא . למרות כל הדפיציטים, לולא הקבוצות . לא התגברנו על המשבר" בשנות המשבר בקבוצות, 8191­ ,1921 נאבקו נציגי אחדות העבודה מאבקים אידיאולוגיים מגוננים על הקבוצות . הראשון שבהם היה במועצת פועלי ציון בשטוקהולם, בםפטמבר­אוקטובר 1919 . הוויכוח היה עם אנשי השמאל מקרב פועלי ציון, שביקרו את המצב בקבוצות ופסלו לחלוטין את מהותן החברתית כדגם ויסוד לחברה סוציאליסטית בארץ ישראל . 32 בתשובתו למבקרים אלה תיאר ברל כצנלסון את דרכה של הקבוצה, כמשולבת במאמצים לבניית משק פועלים בארץ, הוא הדגיש שהרחבתו בעתיד של משק הפועלים מצריכה הקמה של מוסדות פיננסיים . 33 בהסבירו את ייחודה של הקבוצה אמר : "קבוצה היא קואופרטיב, אבל לא קואופרטיב בורגני . הקבוצה הארץ­ישראלית נושאת בחובה תוכן סוציאליסטי . יצירת הקבוצה באה עלינו במפתיע : הן 'פועלי ציון' והן 'הפועל הצעיר' לא עסקו בבעיות אלו . . . הקבוצה הייתה ניסיון בלתי מודע של העבודה ביולי­אוגוסט, בוועדת ההתיישבות של הקונגרס הציוני הי"ב, בסיעת פועלי ציון בקונגרס וב"כנםיה העובדת" בספטמבר . ולבסוף, מדוע קיבלו חברי הגדוד את תכנית לביא, בטרם הכירו את פרטיה המשקיים, ומדוע הפקידו בידי אחדות העבודה את ניהול המאבק הציבורי על התיישבותם, בידעם את התנגדות הנהגתה למגמותיו האידיאיות המוצהרות ולהתארגנותו כקולקטיב ארצי, חברתי וכלכלי עצמאי, ליד ההסתדרות הכללית . 23 למעלה משנתיים חלפו מייסוד אחדות העבודה ועד ראשית המאבק לקבלת תכניתו של לביא על הקבוצה הגדולה . האם טיפלו באחדות העבודה במצבן של הקבוצות הקיימות ? האם בשנתיים אלו בחנו אפשרות של הקמת קבוצות חדשות ? האם ניסו לגבש את עקרונות הקבוצה לעתיד לבוא, בראשית שנות העשרים והעלייה השלישית ? האם הזדהתה אחדות העבודה עם העקרונות והניסיון של הקבוצות מימי העלייה השנייה ? ומדובר כאן בקבוצות המקיימות משק חקלאי ואורח חיים שיתופי ולא באלו שהתלכדו לפרקי זמן קצרים ועסקו בדרך כלל בעבודות עונתיות, כמו הקבוצות לגידולי ירקות, לפלחה, לנטיעות ועוד . 24 מייסדי הקבוצות בימי העלייה השנייה נמנו עם מפלגות הפועלים ) "הפועל הצעיר" ו"פועלי ציון" ( ועל "השומר" . הקרן הקיימת לישראל, יק"א ואף חובבי ציון הרוסים, רכשו את הקרקע לקבוצות אלו וסייעו להן בכסף . עקרונות הקומונה כקולקטיב יצרני וצרכני היו משותפים במידה זו או אחרת למרבית קבוצות אלו . 25 בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה נאבקו הקבוצות על קיומן הכלכלי והחברתי . דגניה, יישוב הקבע הקבוצתי הראשון, העידה על הצלחת דרכה של הקומונה הקבוצתית הקטנה והוכיחה את יכולתה לשרוד ולהגיש עזרה לציבור בשנות הרעב והמצוקה של המלחמה . "דגניה זכתה והייתה לסמל שופע זוהר . . . זכתה לכל זה יען הרגישה עצמה בפועל חלק בלתי נפרד מן הישוב, נשאה בעולו וכאבה את כאבו . . . ולכן הקיפוה בזוהר מיוחד, דיברו עליה בחיבה ובגעגועים" . 26 לעומת דגניה לא שפר מצבן של הקבוצות האחרות . אמנם הן והיישובים החקלאיים האחרים שרדו בימי המלחמה . ואולם, אחריה התגלו המצוקה, השבר הפנימי, היאוש וההתחבטות על המשך קיומן ועתיק . מה תרמה אחדות העבודה לעיצוב עתיד זה וכיצד סייעה לקיומן, מאז ועידת הייסוד שלה בפתח תקוה בפברואר 1919 ועד יולי­אוגוסט 1921 ? במםתו "אחדות העבודה" מתווה ברל כצנלסון את מהות האיחוד שיש ליצור בין מפלגות הפועלים ומדגיש, כי על ידי האיחוד "תיבנה קהילת עובדים בארץ" ואחד מיסודותיה יהיו "קבוצות עובדים חפשיות המנהלות את עבודתן ברשות עצמן" . בתחום ההתיישבות ''תמשיך הםתדרותנו החקלאית ביצירת משקי קבוצות'' . 27 היעד החברתי המקווה הוא אפוא גיבוש "קהילות עובדים חופשיות" . 28

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא