|
|
עמוד:4
על עמדות ציריה בקונגרס הציוני הי"ב . בין השאר נידונה גם ההתיישבות של גדוד העבודה בגוש נורים שבעמק יזרעאל . מה הניע את הנהגת אחדות העבודה לאמץ את עקרונות הקבוצה הגדולה כצורת התיישבות העדיפה על פני הקבוצה הקטנה ומושב העובדים, ולחייב את כל ציריה קונגרס הציוני לתמוך בתכנית זו ? 18 האם תאמו עיקרי הקבוצה הגדולה ותכניותיה את העקרונות האידי אולוגיים של אחדות העבודה בשאלות חברה, משק וסוציאליזם בארץ ? מדוע הסכימה הנהגת אחדות העבודה שגדוד העבודה יהיה חלוץ ההתיישבות בעמק, על אף העימות האידיאולוגי שבין שניהם ? ראשיתו של העימות, בחילוקי דעות בעניינים ארגוניים, ורתיעה מהלהט המהפכני של ראשוני הגדוד, יוצאי "החלוץ" הרוסי, והמשכו בוויכוח האידיאולוגי הנוקב על הגדרת מטרות הגדוד, תקנותיו והתלכדותו כארגון ארצי . 19 מה הניע את שלמה לבקוביץ ) לימים לביא ( , להשקיע מאמצי הסברה בין חברי הגדוד, שרובם הזדהו עם אחדות העבודה, ולשכנעם להיות חלוצי הקבוצה הגדולה ? לבקוביץ לא נמנה עם הוגי אחדות העבודה ומייסדיה . הוא פרש מהפועל הצעיר בוועידתה שהתכנסה ב 22 בפברואר ,1919 והצטרף לאחדות העבודה בעת ייסודה מבלי להיפרד אידיאית מהפועל הצעיר . בדיוני הוועידה אמר לבקוביץ בין השאר : "אפשר שאנחנו צריכים עכשיו לקחת את 'הפועל הצעיר' ולהוציא אותו מן ה'מעטפה' ולצאת אל כל הציבור למען נקנה אותו לציבור . אנחנו היינו צריכים לבוא אל הקהל בעניין 'ההתאחדות' ] הצעת אחדות העבודה [ , אנחנו היינו צריכים לומר : אנו סוגרים את 'הפועל הצעיר' ואני בטוח שהרעיונות שלנו לא יופסדו על ידי כך" . 20 לאחר פרישתו מהפועל הצעיר כתב לא . ד . גורדון : "אני, אתמול עוד הייתי חבר בהפועל הצעיר והיום, אף לרעיון אחד, אף לחיוב אחד שבו לא התכחשתי, אף נקודה לא המרתי באחרת . . . כל הפרוגרמה אינה נצרכת לי . . . התאחדנו לעבודה משותפת . . . בהיותי באחדות העבודה הריני מתהלך ומדרשך ואבוקת האמת ביד ובא לכל אדם מישראל . . . ואומר לו : מה יש לך בשביל עמך ? . . . את כל זה אני יכול לאמור בהיותי באחדות העבודה למרות הפרוגרמה שלה" . 21 לבקוביץ לא החשיב את העקרונות הארגוניים של גדוד העבודה וביטל במפורש את מטרת הגדוד "בנין הארץ על ידי יצירת קומונה כללית של העובדים בארץ ישראל", כמנוםח בסעיף ראשון בתקנות הגדוד, שאושרו במועצת הגדוד במגדל, ביוני 921 1 . 22 לבקוביץ, הדוחה את מגמותיו האידיאיות של הגדוד, הולך לחבריו ומקרבם לרעיון הקבוצה הגדולה, בימים שלפני המועצה במגדל ולאחריה . הוא שיתף פעולה עם הנהגת הגדוד למען אישור התיישבות חבריו בגוש נוריס וניהל את המאבק הציבורי להשגת האישור במועצה החקלאית באפריל ,1921 בוועד הפועל של אחדות ואחת הדרכים ] היא [ התיישבות החקלאית שהיא היסוד לכל מפעלנו בארץ . . . אדמת עמק יזרעאל שנקנתה זה עתה, ערכה יגדל שבעתיים אם האדמה תשמש לאלתר להתיישבות של עובדים . . . נעזוב לפי שעה את הויכוח על 'שיטת' ההתיישבות, עבודת ישוב לאומית ואיניצייטיבה פרטית מה עדיף . נראה לי, שבשעת ניסיון זו אין לנו לבקש דרך כי אלא דרכים . " 17 עם סיום העבודות הממשלתיות בסלילת כבישים ובבניית מחנות הצבא, נוצר משבר תעסוקה שסיכן את קליטת העולים הרבים ואת השתקמות היישוב היהודי לאחר המלחמה . פעילות כלכלית יזומה והתיישבות חקלאית חדשה יכלו לבלום את המשבר ולו גם חלקית . שיטת ההתיישבות החקלאית העתידה הייתה משולבת בהיערכות החברתית והמדינית של היישוב היהודי באותה תקופה . האם תהיה זו השיטה המותנית בהון, כקביעותיו של ליבונטין, או שזו תכלול גם את ההתיישבות העובדת, הקבוצתית והמושבית, ברות התכניות האלטרנטיביות שהציעו מפלגות הפועלים וההסתדרות החקלאית ? אתגר ההתיישבות בעמק יזרעאל תבע מראשיתו ריכוז של קבוצות מתיישבים חלוצים ואימוץ שיטות חדשות להתיישבות רבת היקף . "ההסתדרות החקלאית קומוניסטית היא מעיקרה . . . הקבוצה היא כמעט לגמרי חופשית . כל העזרה ההדדית שייכת לה . אין עוד כוח כמוה . כל חבר חקלאי, המפוזר בארץ, הנהו יש המגשים יום יום את הסוציאליות . . . " רכישת אדמות עמק יזרעאל ונכונותם של פועלים ותיקים ועולים חדשים להתחיל ביישובן לאלתר, האיצו את הדיונים על הדרכים לחידוש ההתיישבות, בכינוסים הציוניים ובמפלגות הפועלים בארץ במחצית הראשונה של שנת 1921 . בכינוסים אלה ) ישיבת הוועד הפועל בפראג והקונגרס הי"ב בקרלסבאח מותנה עמדתם של אחדים מבין מנהיגי ההסתדרות הציונית לגבי ההתיישבות העובדת על כל צורותיה . לתמורה זו בממסד הציוני תרמו פעילותם של נציגי מפלגות הפועלים וההסתדרות החקלאית וכן מאבקם הציבורי של עקיבא יעקב אטינגר ושלמה לבקוביץ . לאן יובילו התמרורים שהוצבו בדרך ההתיישבות הציונית בשנת ,1921 האם לפינסק ולמינסק הוותיקות או שמא גם,לעין תרוד המחדשת ? תהיותיה של אחדות העבודה בחודשים יולי אוגוסט 1921 דנו בוועד הפועל של אחדות העבודה
|
|