|
|
עמוד:8
כולל מראות באספקלריה הספרותית השער הרביעי ארבעה חיבורים, עיוני מחקר ביקורתי, המתייחסים לביטויי ספרות נושאי זיקה ישירה או עקיפה לאורחות החיים בקיבוץ . חיבור אחד זץ ב'קהליתנו' כז'אנר וידויי, שני מנתח ביטויי ספרות שונים של מוטיב 'העקדה', והשניים האחרים מתרכזים ב'סיפורימקום' קיבוציים . האחד מנתח מקור זה כחומר גלם לסוציולוגיה היסטורית של הקהילה הקיבוצית, והשני מדגיש את אופיים הפולקלוריסטי . לאחר השער הרביעי, לסיום הגיליון, מובאת מעין 'תעודה' מיוחדת הרצאה שנשא פרופ' תאודור שולצה בשם אוניברסיטת בילפלד ) Bielefeld ( , שהעניקה תואר 'לשם כבוד לחברנו ד'ר חיים זליגמן . חיים, איש גבעת ברנר, מורה בסמינר אפעל וחוקר ביד טבנקין מזה שנים רבות . סגולתה של ההרצאה שהיא מעלה בקנה אחד תכנים וסגולות בפעילותו של חיים זליגמן, כיוצא גרמניה, עם תכנים וסגולות של הקיבוץ כתנועה וכאורח חיים . מעניין איר השילוב הזה, שאינו משוחרר כמובן מחשבון הנפש הגרמני, מבטא את ייחודנו בעיני איש אקדמיה, אירופאיגרמני בימים אלה . לסיכום, נשלים את המוטו של יצחק טבנקין, שהובא בראש הגיליון, דברים שנאמרו לבני י'ב בסמינר באפעל בשנת יובל ה 50 של דגניה, וחוט של פיוט משוך עליהם, נשלים אותם בדברים נוספים שאמר טבנקין, באותו הקשר, לכבודה של דגניה בת ה 50 במועצת הקיבוץ המאוחד באוקטובר 1960 . המועצה התקיימה אז ברמת הכובש, שחגגה 35 שנה להיווסדה . יש בדבריו אלה לתנועה הקיבוצית בפרשת דרכה היום משמעות שלא כהתה עינה ולא נס ליחה : "ביער של היהודים ) ויש יער של יהודים נשבעים ארצות ובמאות מרכזים שבנינו בדמנו ובמוחנו ובתורתנו ( ישנו עז ששורשו הואדנניה . . . זה לא עץ עירוני ולא עז עיירתי . זה עז של כפר . זה לא עז של עטקים, זה לא עז של בור 0ה, זה לא עז של בנקים . זה עז של כפר ושל עבורה עצמית . לא ע 0ק, כי אם עבורה . זה עז בתור יער של היהודים . יהודים אנהנו . לולא יהדותנו לא היינו באים לדגניה . לולא היינו מאותו היער לא היינו באים לארז . אבל נדלנו כעז אהר . . . הנחל הזה שבא מדגניה . . . הוא נחל שמא 0ף וקורא להמוני יהודים לזרום איתו בדרך חרשה . . . . אינני יודע אם הרגשת החברים איננה 'מעטים אנו . לא באים אלינו / אבל נלמד מדגניה; אנשי דגניה היו מעטים בין מעטים, ולא כלכך באו אליהם . והם פתחו דרך שנתנה מקום לזרמים, לזרמי אנשים . . . " יונתן בירן
|
|