|
|
עמוד:13
13 מנחם טופל | דורון נדיב בלתי ניתן לפירעון ( קרול ואחרים, 1989 ) . התזמון עבור הקיבוצים היה גורלי ומסוכן כי הוא הצטרף לתהליך מקדים, איטי ומתמשך של ליברליזציה והעצמת הפרט והמשפחה — שהתרחש באותו הזמן בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט . נקודה משמעותית בתהליך זה הייתה המעבר מלינה משותפת של הילדים בבתי ילדים, ללינה משפחתית . יתרה מזו, כבר בשנות ה- 70 של המאה, כעשור לפני המשבר, גבר זרם העזיבה של צעירים והתחולל שינוי דרמטי בתדמית הקיבוץ בחברה הישראלית, בעיקר עם עליית מפלגות הימין לשלטון בשנת 1977 . כל זה יחד התפתח למשבר רב-ממדים של הדגם הקיבוצי ( טופל 2005 , עמ' 48 - 52 ; בן רפאל, 1996 ) . "הקיבוץ" הפך לשק חבטות מבחוץ ומבפנים ( פווין, 1992 ) , ואילו חברי הקיבוצים — בעיקר קיבוצים במשבר — ניצבו בפני לחצים מוגברים למצוא דרך יציאה מהמשבר הקיומי שחלקם ניצבו בפניו שוב . חילוקי הדעות בין החברים ובין הקיבוצים באשר לצעדים שיש לנקוט הציפו את השטח בכל הרמות, ובתוך כך בנקים ומומחים מקצועיים דרשו פיקוח, יעצו לשנות נורמות של ניהול ודחפו להכניס שותפים עסקיים . יחסי הכוחות בין בעלי פלוגתא בכל קיבוץ וקיבוץ וכן מצבו הכלכלי והדמוגרפי — בתקופה של החלשה ממשית של התנועות הארציות — הובילו כל קיבוץ לתרכובת מסוימת של שינויים, מיוחדת לו . תרכובת זו כוללת מגמות שונות — מה שמקובל כבר לכנות מגמות ההפרטה, הניהוליות והשיזור עם הסביבה ( טופל, 2005 , 1995 ; בן רפאל, 1996 ) . השתנות תלת-ממדית זו הביאה בשנות ה- 90 לפריחה של דגמי קיבוץ מגוונים מאוד . הקיבוץ הלך והשתנה בהסדריו הפנימיים, בהרכב אוכלוסייתו, בתכנונו הפיזי ובהמשך, אף יתפצל בהגדרותיו המשפטיות הפורמליות ( בן רפאל וטופל, 2009 ) . בנסיבות אלו לא מפתיע שאנו, חוקרי הקיבוץ, שקענו במאמץ ללמוד ולהבין את הסיבות ואת השפעות המשבר, את תהליכי ההשתנות והשלכותיהם, את מבנה הדגמים החדשים ואת פשר היחסים החדשים שנרקמים במציאות הדינמית הזו . ספרות מחקרית ענפה סקרה את התקופה ובמוקדה — "השתנות הקיבוץ" . רשימה חלקית של ספרי מחקר מרכזיים בנושא שמוצגת להלן ממחישה זאת : "מהפכה לא טוטלית" ( בן רפאל, 1996 ) ; "מפרח בר מוגן לצמח בר-תחרות" ( לפידות ואחרים, 2000 ) ; "גורמים למשבר ושינוי בתנועה הקיבוצית" ( רוזוליו, 1995 ) ; "הקיבוץ בעידן של שינויים" ( רוזנר וגץ, 1996 ) ; "המנהלים החדשים —
|
|