|
|
עמוד:11
הגורמים האקסוגנייס 1 . המדיניות המוניטרית של הממשלה, תנאי סחרחוץ ואינפלציה דוהרת; תנודות קיצוניות בשיעורי הריבית בתנאים של איודאות, כמשבשי מדיניות משקית רציונלית ובגורמי הסתבכות כלכלית של הקיבוץ . 2 . מדיניות הממשלות בשנות השמונים כגורם למשבר בחקלאות . 3 . האשראי הבנקאי וגובה הריבית הריאלית; משבר המניות הבנקאיות; התנהגות המערכת הבנקאית כנותנת אשראי לקיבוצים באורח לא מבוקר בתקופת האינפלציה הדוהרת . 4 . השינויים במשק העולמי והשלכותיהם על יחסי הסחר של המשק הקיבוצי . 5 . ירידת מעמדה וכוח השפעתה של התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית ובמערכת הפוליטית שלה . בחלק זה של העבודה, נעסוק בגורמים האקסוגניים רק בהתאם לצורכי הדיון בגורמים האנדוגניים . חומר בסיסי חשוב בנושא המשבר הכלכלי פורסם על ידי ההנהלה הכלכלית של התק"ם ב 1989 . במסמך מצוי מידע רבערך להבנה חלקית של ההתנהגות הכלכלית שהובילה למשבר הפיננסי בקיבוץ ) התק"ם, דו"ח כלכלי 11989 . '" ואולם, הניתוח המקצועי של הגורמים הכלכליים והפיננסיים, אינו יכול לספק מידע מספיק על הגורמים הסוציומשקיים ועל גורמים כמותיים כמו שינויים בדמוגרפיה הקיבוצית ובמבנה התעסוקה, מצד אחד, ובעיות סוציו פסיכולוגיות ) העולות כתוצאה ישירה ועקיפה של המשבר המערכתי הכולל ( מן הצד האחר . המשבר המערכתי בצורתו הנוכחית מבטא בצורה בוטה את השילוב ואת המשוב השלילי בין הגורמים האנדוגניים לבין אילוצי הסביבה ) הגורמים האקסוגניים ( . עיון במאפייני המשבר האנדוגני יבהיר את הקשר המערכתי המבני שלהם, שבו גורמי היסוד מאופיינים במשוב בעל שלושה צירים תפקידיים : הגורם האנושי, גורם החליפין עם הסביבה והגורם התקשורתי . ב"חליפין עם הסביבה", בהקשר לדיוננו, אנו מבינים את מכלול יחסי הגומלין שבין הקיבוץ כקהילה ובתנועה לבין הסביבה של "לא קיבוץ" . ב"משבר התקשורתי", במובן הרחב של מושג זה, אנו כוללים גם את המשבר במערכת החינוכית והתערערות המערכת המושגית, שהייתה מקובלת בעבר במסגרת קונסנזוס תנועתי רחב . השינויים והיציאה מהמשבר תלויים במידה מכרעת במשאב האנושי וביכולת להשקיע בהון האנושי בטווח הארוך ) 1985 Meirovitz J, ( . יכולת גיוס האנשים לתחומי החינוך וההוראה, מותנית בקיבוץ, כיום יותר מתמיד, בזמינותו של כוחאדם צעיר ובמוטיבציה שלו לבחור בתחום זה כמשימה . על רקע המשבר המערכתי ) לניר צבי, 1990 ( , ובמיוחד על 11
|
|