בחבורת-העמק

עמוד:13

הפועלות בנחלת­יהודה ושכתת­ברוכוב, אצל איכרים במושבות הגליל ואצל איכרים גרמניים במושבותיהם . אנו מקוים שלעבודתנו ההתישבותית תבוא עזרת חברים מנוסים, שיצט­ רפו אלינו . שאלת שיטת ההתישבות היתה מרכזית בפגישתנו בימי הפסח, ובבירורה השתתף מספר חברים גדול, אף הוקדשו לה שיחות רבות בפלוגות השונות . נתעוררו שאלות ופקפוקים בדבר הקשרים הכלכליים העתידים בין הפלו­ גות הכלכליות השונות : המשק החקלאי, משק ההתישבות העירונית ופלוגות­ המעבר העובדות במקצועות השונים . נתגלו גם חילוקי­דעות מסוימים, אלא שהוכר על­ידי הכול כי מוקדם עדיין להחליט ולהכריע את הכף לצד זה או אחר . נסתכמה הדעה הכללית : על החבורה להמשיך להתרחב ולדאוג להושבת חבריה במשקים חקלאיים גדולים ובמשקים חצי חקלאיים על­יד העיר, ולסדרם בעבודות שונות בפלוגות­מעבר . משקי החבורה, בעיר ובכפר, צריכים להיות מסוגלים לגדול, על­ידי קליטת חברים מתוך פלוגות המעבר, ועל­ידי יצירת קשרים כלכליים עם משקים אחרים . כדי להגביר את כוח היצירה וההתפתחות החפשית של המשק, נשאר חופש ידוע ומוגבל לכל פלוגה בסידור עבודתה וצירוף חבריה . היתה זו, כמובן, הדעה הכללית, שעל החבורה להשקיע את הרווחים של כל משק ומשק, במידה שיהיו, בתוך אותו המשק גופו, לשם הרחבתו ושכלולו . במחנק הכספי שבו נתונה עבודתנו בארץ, עלינו לנצל את כל מאמצינו ואפשרויותינו כדי לבוא לעזרת פעולתנו ההתישבותית . ב"קונטרס" כרך ז', ל,כ"ט, י' כםיון תרפ"ג, 1923 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא