|
|
עמוד:14
ד . הפעולה בקרב התנועה הליטאית פעולה מקיפה נעשתה עלידי פעילי המרכז החלוצי בווילנה, בקרכ תנועת פרייה"טהחלוץ הצעיר הליטאית . התנועה בליטא נחלשה בשנים שלפני המלחמה . חסרו מדריכים וצומצמה העלייה . עם בואם של החברים מפולין ויציאתם לעבודה בקובנה ובערי השדה, קיבלה הפעילות התנועתית תנופה חדשה . בחורף 9391 1940 התכוונו לקיים סמינר משותף לחברי התנועה בליטא ולחברים מפולין . בסופו של דבר נדחה הסמינר לקיץ והתקיים במסגרת מצומצמת מהמתוכנן . בינואר 1940 התקיים יום עיון משותף . הסניפים שוקמו והתנועה הליטאית גדלה והתרחבה . היה זה אהד המפעלים החשובים ביותר של חברי התנועה מפולין בליטא . הפעילות בקרב התנועה בליטא והתפתחותה גרמה לחיכוכים עם תנועת נצה, שהייתה התנועה החזקה ביותר בליטא, וכמו "פרייהייט החלוץ הצעיר הייתה קשורה בקיבוץ המאוחד . לחלק מהחברים בווילנה נראה אך טבעי שיפעלו במשותף . גישה זו לא תאמה את חילוקי הדעות בארץ, שעיקרם דרישת חברי נצה לרכז את חבריהם בכמה קיבוצים, בארץ, תוך מתן אוטונומיה מסוימת לחברים . דעות החברים בארץ השפיעו גם על החברים בליטא . 6 אף שלא הייתה לחברים בליטא דעה אחידה ביחס לאיחוד, הרי שבשאלה זו הורגש, יותר מבכל יתר הנושאים, השוני בין הגישות בארץ ובווילנה . בסופו של דבר התאחדו התנועות זמן קצר לאחר הפיכת ליטא לרפובליקה סובייטית, כאשר התנועה נאלצה לרדת למחתרת . ה . היחסים עם התנועות החלוציות האחרות מערכת היחסים בין התנועות החלוציותציוניות הייתה סבוכה . לכולן היו אינטרסים משותפים, שהיוו בסיס משותף לפעולה משותפת בקואורדינציה . הקואורדינציה ייצגה את כל התנועות במוסדות שהוקמו בווילנה להשגת כל הנדרש לפעולתן, דהיינו : הקמת קיבוציהכשרה והשגת מירב הסרטיפיקטים . ואולם, האינטרסים המשותפים דווקא הם שגרמו לכך שלצד האחווה וההברות הייתה תחרות והיו חיכוכים, ומכיון שהדברים הטרידו בחיי היוםיום, הם גם באו לידי ביטוי במכתבים, מעבר למשקל שיש לייחס להם בפועל . כאשר גברו חילוקי הדעות על חלוקת המשאבים הועלתה התביעה, בעיקר מצד חברי השומר הצעיר, שמשקלם בקרב המחנה החלוצי היה רב ממשקלם בעבר בפולין, לערוך מפקד בין החברים . זה אמור היה לשנות את הסטאטוס קוו, שעל פיו הורכבו המוסדות וחולקו המשאבים . התביעה לעריכת המפקד נשענה גם על פנייה של הסוכנות היהודית
|
|