|
|
עמוד:13
הוא השתתף בהתייעצויות הרבות שנערכו במוסדות הכלליים והמפלגתיים, סייע לחברי ההנהלה הציונית שביקרו באמריקה ואף היה איש סודם ויועצם של ראשי ההסתדרות הציונית באותן שנים, בהם חיים ויצמן, דוד בן גוריון, נחום גולדמן, משה שרתוק ועוד רבים מקרב מנהיגי הציונות באמריקה . בעשרות דפים ביומניו נרשמו השיחות האינטימיות שנערכו עם אישים אלה, בשאלות המדיניות הציונית ודרכי המאבק להשגת פתרונות להן . מאלפי דפי היומנים, שראשיתם בפברואר ,1941 בחרנו רשימות ומברקים משלושהארבעה תחומים בלבד הקשרים עם הנהגות תנועות הנוער באמריקה ובקנדה, העזרה לתנועות החלוציות בפולין וליטא עד פרוץ מלחמת גרמניהברית המועצות ) יוני 1941 ( , מאמצי העזרה וההצלה החל משנת 1942 ועד תום המלחמה, וחיפושי הדרך לקשרים עם יהודי ברית המועצות ועם הפליטים מפולין שהרחיקו נדוד במרחבי ארץ זו, החל מיוני 1941 . הפעילות בקרב ההנהגות של תנועות הנוער עד הצטרפותה של אמריקה למלחמה ביפן ובגרמניה ) בדצמבר 1941 ( , התרכזה בדאגה לחוות ההכשרה החלוציות, בהכשרת קבוצת טייסים מקרב בוגרי תנועות הנוער, ובהכוונת מרכז "החלוץ", ליישור ההדורים בין נציגי התנועות היריבות, שנהגו ברוח המסורתית של "החלוץ" האירופי . המלחמה שידדה מערכת פעילות זו, שהתרכזה מאז בפעילות חינוכית לשם שמירת השורות לימי השלום וחידוש העלייה החלוצית לארץ ישראל . פעולת הסיוע לתנועות הנוער באירופה הכבושה התרכזה עד יוני 1941 בהעברת סכומי כסף, בסיוע עקיף לעלייה, בחיפוש חברים קרובים, בקשרים עם לשכת "החלוץ" בז'נבה ובעזרה עקיפה באמצעות הוועד הפועל של ההסתדרות . מאז אמצע 1942 תואמה פעולתו של מרמינסקי לזו שנערכה על ידי ההסתדרות בארץ, כשהוא מגייס לפעולות העזרה וההצלה את המוסדות והארגונים היהודיים באמריקה . מאז התרחבו ותכפו הקשרים עם המוסדות היהודיים בז'נבה, בניו יורק ובוושינגטון, ועם ועדות הממשל האמריקני . בפעולתו בניו יורק ובוושינגטון סייע מרמינסקי לשליחי המוסד לעלייה ב' שפעלו בקושטא הנייטראלית, ומאמציו הוכתרו בהצלחה כאשר הובטחה כניסתם של שליחי קושטא לבולגריה ולרומניה המשוחררות, כנציגי העיתונות היהודית האמריקנית . פעולת ההצלה והעלייה נעשתה בתיאום מלא עם ראשי הסתדרות העובדים הכללית באותם ימים דוד רמז, גולדה מאיר ואחרים . 13
|
|