|
|
עמוד:8
הכל יודעים, שבהכשרתו הפרופסיוכלית הוא היה סוציולוג, והיה ער לתמורות המתחוללות, ואולי אף המתבקשות בקיבוץ המשתנה, את הדוקטורט שלו עשה בתחום התעשייה הקיבוצית, מפני שמהפכת התיעוש בקיבוץ אגררי מיסודו היא אחד הדברים המרתקים ביותר למחקר . הוא חקר את התופעה הזאת באיזמל מדעי חד, אובייקטיבי, בלתי מותנה בהשקפת עולם, בלתי מותנה באמונתו הערכית . ועם זאת היה ראשית כל איש ערכים, נאמן הנאמנים לרעיון הקיבוצי בטוהרתו, בעוצמת החיוב הנורמטיבי שלו . הוא פילס לו דרך מיוחדת כחוקר הקיבוץ, המאמין בקיבוץ, בייחודו, ביעודו ובעתידו . איך הוא עשה את זהי הוא היה שם את הערכים שלו בסוגריים תוך כדי המחקר, ומיד בתום הניתוח והדיווח המדעי היה פותח את הסוגריים, ואז היה נקלע להתמודדות הקשה בין החלום לבין המציאות; בין הערך המחייב טוטאלית לבין ההתרחשות הממשית של הבית הקיבוצי, התרחשות שיש בה סטיות, דרכי עקלתון וגאות ושפל . ועוזי היה חוזר תמיד לבית הקיבוצי, לא רק משום שזוהי מצווה של חיינו, אלא כדי להיות לא רק חוקר, לא רק איש אמונה, אלא מעצב . מעצב את המציאות בנסיון לבלום תהליכים מסוכנים, ולאמץ תהליכים רצויים כאשר חיפש תמיד את ההתאמה והחפיפה בין הערכיות לבין הרווחיות . ליוויתי את עוזי בשליחותו במפלגה . הדבר אשר כאב לו ביותר היה ) וכך הגדיר זאת ( , שהקירבה המהותית בין מפלגת העבודה הישראלית לבין התנועה הקיבוצית המאוחדת פוחתת והולכת, ומשקלה של כל אחת מהן בעיני זולתה בירידה . עוזי חשש, שהתהליך הזה עלול להביא למצב שלא יהיה ניתן להגיע לתיקון ולחזרה, כאשר כל אחד משני הגופים ייוותר עם נכות חמורה . מפלגת העבודה בלי התק "ם היא מפלגה נכה, ותנועה קיבוצית בלי זיקה ומעורבות פוליטית היא תנועה נכה . זו היתה תפיסתו הבסיסית של עוזי, על יחסי התק ''ם ומפלגת העבודה . בפעילותו הפוליטיתמפלגתית שמר עוזי על היושר שלו הבלתי מעורער, על כנות ועקביות, על כושר האזנה לברהפלוגתא ועל פולמוס נמרץ והוגן כאחד . משדה הקוצים הזה של הפוליטיקה, שבכמה קטעים שלה היא ג'ונגל שורץ חיות טרף, הוא יצא טהור ונקי כפי שנכנס אליה, על אף אכזבות בעלות אופי ציבורי ופה ושם גם תסכול אישי ועצבות רבה . עוזי היה בהשקפתו ובפעילותו המדינית אקטיביסט מובהק . תמיד נמרץ, לרוב נחרץ, לא מסתפק במלל כי אם חוזר ותובע מעשים קובעי עובדות וחורצי גורל .
|
|