לאחר הסכמי שביתת הנשק

עמוד:12

j2 שער ראשון : 9491­ 1951 החלוצים, מה הם עשול ­ עוד לא היה ככשלון הזה, ואני בוש ונכלם . הם עצמם יחלקו את מיטתם ואת פיתם עם אלה שהולכים למשק שלהם, אבל היהודים שבאים הנה אינם רוצים ללכת למשקים . הם רוצים סתם להיות חקלאים . 6 בועידת המורים, חנוכת תש"י, הוסיף ד . בו­גוריון וקבע כי "מלבד הסוכנות והממשלה, רק המושבים עשו ועושים גדולות לקליטת העליה . לא נענו הקיבוצים החלוציים ביותר, לא נענו פועלי העיר והמושבה, לא נענו במידה מספיקה גם ציבור המורים והסופרים'' . 7 בויכוח עם בךגוריון הוכיח א . ציזלינג 8 כי הקיבוצים קלטו בתוכם יותר עולים מאשר המושבים, שכן מול 464 . 254 עולים שנקלטו וסודרו בארץ בתקופה שבין 48 . 5 . 15 ל­ 49 . 12 . ,1 נקלטו בקיבוצים ובקבוצות ,12,291 ובמושבי­עובדים רק 2,531 נפש, ומכלל 15,089 שנקלטו בעליית­הנוער נקלטו 7,069 או 870 . 53 בקיבוצים ו­ 273 או 0 / 10 . 2 במושבי­עובדים, ולפי זה נקלטו בסן"הכל 20,000 נפש בקיבוצים ו­ 2,800 נפש במושבי­עובדים . לפי זה היוותה הקליטה 0 / 390 . 12מהאוכלו­ סיה הקיימת בקיבוצים, ורק 0 / 70 . 2 ביחס לאובלוםיה במושבי­עובדים . א . ציזלינג גם הוכיח כי הקליטה בקיבוצים נעשתה בתנאים מופלים לרעה בסידורי שיכון בהשוואה לצורות­קליטה אחרות, וכי המחסור בשיכון היוה גורם מעכב לקליטה . בקליטת 20 אלף נפש בתנועה הקיבוצית היתה, לפי א . ציזלינג, מידת הזדהות וחתירה לשויון מלא עם העולים מכל העדות, מכל דרגות התרבות ומכל הגילים, והיא בלבד, מכל חלקי הישוב האחרים, הגיעה למידת הזדהות כזו . א . ציזלינג התריע כנגד הבאשת ריחה של ההתנדבות החלוצית בקליטה ובבטחון . אולם טיעוניו אלה, שהיו נכונים כשלעצמם, לא היה בהם כדי לסתור את העובדה כי גלי העליה ההמונית פסחו על הקיבוצים . הקיבוץ מצא עצמו בתקופה זו תוהה על דרכו במציאות החדשה . מחד גיסא רמזו הסיכויים לתנופה התישבותית, לפריצת המסג­ רות המגבילות בעבר לקראת הרחבת הבסיס ההתישבותי והסוציאליסטי של המדינה המתחדשת בבנ;נה, ומאידך גיסא התהוותה מציאות דימוגראפית חדשה בעם היהודי לאחר השואה, כאשר התנועה החלוצית באירופה הושמדה, והעליה שבאה לארץ היתה רחוקה מהערכים האלמנטריים של חיי עבודה ושיתוף . ואילו הנוער בארץ, אשר גם בימים שקרנה של החלוציות היתה רמה בישוב היהודי לא רבים היו המצטרפים מקרבו לקיבוץ, היוה לו המעבר למדינה סיטואציה שהקלה על המרת אתגר ההתישבות בתפקידים הממסדיים, בעידודה המפורש של הנהגת המדינה . בפעילותו של הקיבוץ בתקופה זו בולטים שני תהליכים מקבילים : מצד אחד ­ מאמצים לתנופה בהתישבות ובקליטה כפי שנתחייבו מצרכי התקופה ומהאפשרויות שנוצרו עם קום המדינה, ומצד שני ­ עמידת התגוננות על תנאי קיומו של הקיבוץ בתוך מציאות שפעלו בה גורמי השפעה להתשתו ולפירוקו .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא