לאחר הסכמי שביתת הנשק

עמוד:11

לאחר הסכמי שביתת­הנשק 11 בסיסיים אחרים, הונהג משטר של קיצוב ופיקוח על מתירים, והתקופה גם נודעה כ"תקופת הצנע" . מציאות זו של לחץ צרכי הקליטה של העליה ההמונית בתנאי מחסור, בעוד שהמשאבים הקיימים מרוכזים ברשות המדינה, יצרה סיטואציה שחייבה נקיטת מדיניות כלכלית שתישען על הפעלה מכסימלית של גורמי תכנון והכוונה, של חלוקה צודקת של ההכנסה והמשאבים שברשות המדינה, של שימוש אפקטיבי ביותר בכוח האדם והכוונתו לצרכים החיוניים של המשק, והכוונת מערכת החינוך והשירותים הציבוריים והסוציאליים מתוך אספקטים חלוציים ושויוניים . היתה, כאמור, גם אפשרות לכך, מאחר ש­ 0 / 700 מיבוא ההון היה ממקורות ממשלתיים ולאומיים, וכן היתה למדינה שליטה על הקרקע ואוצרות הטבע, וכן על המערכת המשקית והכלכלית, בשים לב לכך ש­ 0 / 400 מהמפרנסים במדינה ו­ 0 / 540 מציבור הפועלים, מקור פרנסתם היה המשק ההסתדרותי והממשלתי . 5 יכלה זו להיות שעתה הגדולה של התנועה הקיבוצית, שיצאה ממלחמת­השחרור עטורת הילה של הקרבה ועמידה בקרבות, עם פוטנציאל התישבותי של עשרות ישובים חדשים ועם נסיון התישבותי וחברתי לטיפול באתגרים שהמדינה הצעירה נקראה אליהם . בפועל חל מפנה חברתי ומדיני שכיוונו את מהלך הדברים אחרת . בישוב הותיק נוצרה אשליה שהקמת המדינה לא היתה תחנה להגשמת הציונות, אלא עצם הגשמת המטרה, וכי לאחר התקופה הממושכת של סבל ומלחמה, נפתחה תקופה חדשה של בקשת פיצוי עבור הסבל וציפיה להרפיית המתח החלוצי ולהישגים קלים . המציאות של עליה המונית מחוסרת­כול ובה בעת ­ הקמתם של הממסדים הממלכתיים לסוגיהם, יצרה אמנם אפשרויות גדולות ונוחות לבני הישוב הותיק, לעבור מהתישבות ומעבודה לעיסוקים מקצועיים אחרים ולשכבות סוציאל­ יות אחרות . הכוחות הציבוריים שקבעו בהנהגת המדינה הסיטו אף הם את האוריינטציה שלהם מהישענות על כוחות חלוציים של התנועות ההתישבותיות וההסתדרות, כנושאים ראשיים בתהליכי ההגשמה, אל בנין מרכזי­הכוח הממלכתיים, מתוך התכוונות למשיכת הון ויוזמה פרטית מהחוץ אל עמדות הכלכלה הראשיות . במקום לסייע לתנועה הקיבוצית בקליטת עליה בתוך המשקים, תקף ראש הממשלה ד . בן­גוריון את התנועה הקיבוצית על שאינה עושה דבר בשביל העליה . בתשובתו בכנסת ב­ 50 . 1 . 16 לויכוח על הצעת "תיקון חוק שירותי הביטחון", אמר ד . בן­גוריון : "אלפי החלוצים שעשו גדולות במשקיהם ובקיבוציהם ­ מה עשו בשביל עליהל בשביל עליה של ביתם ­ כן, בשביל עליה של משקם ­ כן, בשביל עליה של קיבוצם ­ כן . אבל מה הם עשו בשביל 300 אלף היהודים ? אני בוש ונכלם במשך שתי השנים האלה, ואני אומר את הדברים האלה כאחד

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר