|
|
עמוד:15
פטורים ממכרז בשירות המדינה 15 מכרז תחרותי, אם כי אין ספק — כפי שמציינים החוקרים — שמדובר בשיטה הרחוקה מלהיות מושלמת ; שאחד המניעים לבקשות של שרים ומנכ"לים לפטורים ממכרז הוא הקשיים בשיטה זו ; ושיש לבצע בה רפורמות רבות . באופן כללי גישה זו — ולפיה מינויים באמצעות מכרז הם דרך המלך, אך יש לכך חריגים — אומצה בחוק שירות המדינה ( מינויים ) מ- ,1959 בפסיקה ובמקומות כמו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והתקשי"ר . חלק מהחריגים הללו — מנכ"לים במשרדי ממשלה, היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה — כבר נקבעו בחוק שירות המדינה המקורי . נוסף עליהם, החוק מאפשר לפטור ממכרז משרות נוספות : משרות זמניות לפי החלטת ועדת שירות המדינה ( סעיף 37 לחוק המינויים ) , ומשרות אחרות לפי החלטת ממשלה בהמלצת ועדת השירות ( סעיף 21 לחוק ) . במהלך השנים בלטו בישראל תופעות ומגמות שונות בתחום זה : הן של "מקצועיזציה" הן של "פוליטיזציה" של המינויים . המחקר דן בהן בקצרה, אבל כאמור מתמקד במגמות משנת 2000 ועד לימינו . לצורך כך, החוקרים בודקים בעיקר את ההחלטות של ועדת שירות המדינה בבקשות להענקת פטורים ממכרז למשרות בשירות המדינה, לצד מקורות נוספים המצביעים על היקף המשרות הפטורות ממכרז . ראוי לציין בהקשר זה שלמשרות הפטורות ממכרז יש שיטות מינוי שונות, שאפשר לראות בהן "דרגות" שונות של פוליטיזציה : משרות אמון ( פוליטיזציה מרבית ) , ועדות מינויים וועדות איתור ( האמורות להיות הקרובות ביותר לשיטת מינוי מקצועית ותחרותית ) . בשל היקפו של המחקר החוקרים אינם מבחינים ביניהן, אלא מסתפקים בטענה — הנכונה — שכל שיטות המינוי האלה הן מקצועיות פחות ופוליטיות יותר ממכרז . עם זאת, במחקר עתידי יהיה מקום לבחון ולהשוות בין סוגים דרגות שונות של פוליטיזציה — בפרט בין ועדות איתור, שאם הם פועלות כשורה הן הליך "כמו מכרזי", לבין ועדות מינויים ומשרות אמון, שרחוקות מאוד משיטת המכרז ( יצוין שבמחקר הנוכחי החוקרים אכן מבחינים בין פטורים למשרות זמניות לפי סעיף 37 לבין פטורים אחרים לפי סעיף 21 ) . הממצאים הנוגעים לפטור ממכרז מובהקים : כיום, כ- % 5 . 3 מהמינויים בשירות המדינה ( מדובר על כ- 47 אלף עובדים, ללא עובדי מערכת הבריאות ) פטורים
|
|