מבוא

עמוד:14

מוסד הנשיאות בישראל 14 בעניין הדילמות שעלו על הפרק, אך טרם נכתב מחקר מדיניות מקיף . גם במישור האקדמי נעדר מקומו של מוסד הנשיאות כמושא למחקר מקיף . בספרם המכונן של המשפטנים אמנון רובינשטיין וברק מדינה על המשפט החוקתי של מדינת ישראל, לדוגמה, מוקדשים לנשיא המדינה פחות מ- 20 עמודים, ורובם 9 באסופת המאמרים המקיפה “The Oxford דנים בסמכות החנינה של הנשיא . Handbook of Israeli Politics and Society” נפקד מקומו של מוסד נשיא המדינה, ואין בו פרק נפרד המוקדש לו לצד פרקים שכן כלולים בו על שלוש 10 מדעני המדינה יצחק גל-נור ודנה בלאנדר ( אחת משני רשויות השלטון . הכותבים של המחקר שלפניכם ) פותחים בספרם את תיאור המוסדות בישראל בפרק על הנשיא וסוקרים בקצרה אחדים מן ההיבטים שעליהם נרחיב במחקר 11 למעט מחקרים ומאמרים אחדים, כגון ספרו של השופט משה לנדוי הנוכחי . 12 מאמרו של הסוציולוג ינון גוטל-קליין על מוסד על חוק-יסוד : נשיא המדינה, 13 מאמרו של נשיא המדינה לשעבר יצחק נבון הסוקר היבטים חוקיים הנשיאות, 14 והפרק של המשפטנית סוזי נבות בנושא האחריות הציבורית וניסיון אישי 15 הפן המוסדי של מוסד הנשיאות נחקר מעט מאוד . פרט לכל אלו של הנשיא, 9 אמנון רובינשטיין וברק מדינה, המשפט החוקתי של מדינת ישראל ( מהדורה שישית ) , שוקן, ,2005 עמ' 1051 - 1067 . 10 Reuven Y . Hazan, Alan Dowty, Menachem Hofnung, and Gideon Rahat eds . ( , The Oxford Handbook of Israeli Politics and Society, Oxford ) University Press, 2021 11 יצחק גל – נור ודנה בלאנדר, המערכת הפוליטית בישראל : שנים ראשונות ; מבנה מוסדי ; התנהגות פוליטית ; בעיות לא פתורות ; הדמוקרטיה בישראל, עם עובד, ,2013 עמ' 131— 153 . 12 משה לנדוי, חוק – יסוד : נשיא המדינה, בתוך : פירוש לחוקי היסוד, סדרה בעריכת יצחק זמיר, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, הפקולטה למשפטים — האוניברסיטה העברית בירושלים, 1994 . 13 ינון גוטל – קליין, "הרשות הרביעית : על מוסד הנשיאות", השילוח 25 ( 2021 ) : 85 - 113 . 14 Itzhak Navon, “Presidency in Israel : Formal Authority and Personal Experience,” Israel Affairs 11 ) 2 ( ) 2005 ( : 359 573— 15 סוזי נבות, "אחריותו הציבורית של נשיא המדינה", בתוך : רפאל כהן – אלמגור, אורי

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר