|
|
עמוד:12
12 דוח מחקר הציבורית — דרך ביסוס לגיטימציה לטענת "המדינה העמוקה" ( deep state ) , שהיא חלק מהמאבק האידאולוגי על דמותה של המדינה ושחיקת אתוס משרתי הציבור ( טלשיר, 2020 ) . הנתונים המובאים בהמשך המחקר מתחברים למגמות נוספות של היחלשות השירות הציבורי, ובהן, בין היתר, פערי השכר בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי, שהם הגדולים ביותר מכל מדינות OECD-ה ונאמדים בכ- % 30 בממוצע, ולעיתים גם בין עובדים במקצועות דומים ( מבקר המדינה, 2022 ) ; שחיקה מתמשכת במספר העובדים בשירות הציבורי ביחס לגידול האוכלוסייה ( לן ובן-בשט, 2023 ) , 2 והקושי המתמשך במתן מענים הולמים ושירותים חברתיים לאזרחים בתחומי הבריאות, הרווחה, החינוך, התחבורה ועוד, בשל שחיקה של התקצוב הציבורי לשירותים חברתיים ( גרונאו, 2012 ; צ’רניחובסקי, 2019 ) . המושג משילות ( Governance ) הוא מונח גג הנמצא בשימוש נרחב במדע המדינה, בכלכלה ובמדיניות ציבורית, ועוסק במסוגלותה של הממשלה להוציא מדיניות לפועל — לתכנן, ליישם, וכן לפקח על ביצוע אפקטיבי ( ; 2015 Almquist et al . , 2013 ; De Francesco & Guaschino, 2020 ; Kettl, OECD, 2020 ) . לעומת זאת, שיח המשילות בהקשר הישראלי צר בהרבה . שיח המשילות בישראל בשנים האחרונות אינו מתמקד בשאלה המהותית : כיצד משפרים את תפקוד השירות הציבורי ואת אספקת השירותים לאזרחים, אלא מקבל נופך צר המתמקד ביחסי הדרג הנבחר והדרג המקצועי הבכיר בלבד ; ובמיוחד באופן מינוי נושאי משרות בכירים ובחלוקת "ג'ובים" למקורבים, בדרך כלל דרך משרות אמון, שהשיקול המכריע בו הוא נאמנות פוליטית ואישית ( משנים למנכ"ל, יועמ"שים, שופטים ועוד ) ( דגני, ,2022 18 בנובמבר ; זינגר, 2023 ; פלסנר, ,2017 26 ביולי ) . כפי שנראה, סקרים שנערכו בקרב הציבור בישראל והשוואות בינלאומיות של תפקוד וטיב השירות הציבורי מלמדים על חולשה ועל חוסר תפקוד של השירות הציבורי בישראל, ובהתאמה, על חוסר שביעות רצון של האזרחיות והאזרחים מהשירותים שהם מקבלים . 2 מ – 2014 קצב הגידול במספר המשרות נמוך יותר מקצב גידול האוכלוסייה, והחל להיווצר פער, העומד על 660 משרות בממוצע בכל שנה . פער זה הלך והתרחב עד שהגיע לשיא של כ – 1,700 משרות "חסרות" ב – 2021 .
|
|