תקציר

עמוד:8

8 דוח מחקר מאורעות 7 באוקטובר ואוזלת היד של השירות הציבורי שהתגלו בעקבות המשבר המתמשך הציבו מראה למציאות העגומה בשטח . מחקר זה מבקש להציג נתונים ומגמות בסוגיית תפקוד השירות הציבורי בישראל והיכולת שלו לספק לאזרחים שירותים ומענים בזמן אמת . להלן כמה מממצאי המחקר העיקריים : • כמעט מחצית מהאוכלוסייה ( % 45 ) חושבים כי איכות השירותים הציבוריים בישראל נפגעה בהשוואה לאיכותם בתקופת שלטונן של ממשלות קודמות ( נתוני דצמבר 2023 ) . נתון זה גבוה מהנתון שנמצא בסקר שנערך באוגוסט ,2023 ולפיו % 38 מהציבור חשבו שהשירותים נפגעו או נפגעו מאוד . • אף שישראל מקבלת ציון קרוב לממוצע באפקטיביות הביצוע של המדיניות הממשלתית ביחס למדינות OECD-ה , היא בולטת לרעה במדד התיאום בין הדרגים המקצועיים ( נמצאת בקבוצת המדינות שקיבלו את הציון הנמוך ביותר, וכמעט % 80 ממדינות OECD-ה מדורגת מעליה ) . • גם בהקשר של התיאום הלא-פורמלי בין הדרגים המקצועיים ישראל קיבלה את הציון הנמוך ביותר מתוך מדינות OECD-ה , כמו טורקיה וסלובקיה . אינדיקטור התיאום הלא-פורמלי מניח שיש רמה "בריאה" של ממשקים לא פורמליים המייעלים את עבודת הממשלה, ואילו מעורבות פוליטית ומגזרית והישענות יתר על היכרות אישית פוגעות בתכלול ובתיאום הכולל . ב- % 92 ממדינות OECD-ה יש איזון טוב יותר בין מנגנונים פורמליים ללא פורמליים בדרך קבלת ההחלטות . • כמה מקרי בוחן שנבחנו — בתחומי הרווחה, החינוך והשימוש בדאטה — הצביעו על תוצאות ירודות בשירותים ציבוריים, ועל ציונים נמוכים בהרבה מממוצע OECD-ה , בהלימה ליכולת התיאום ואפקטיביות הביצוע של ישראל . • סקר OECD-ה מעלה כי האמון של הציבור הישראלי ביכולתו לקבל שירותים ציבוריים בשעת צורך נמוך במיוחד . שיעור הישראלים שלא הסכימו עם ההיגד "אני מאמין כי אוכל לממש בקלות זכאות להטבות ציבוריות אם אזדקק להן", היה הגבוה ביותר מכל מדינות OECD-ה — % ,69 לעומת % 46

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר