|
|
עמוד:9
9 • הַ קשר בין תפיסת התנהגות מסוימת ( למשל נסיעה במכונית וצריכת מזון מהחי ) כמזיקה ובין התנהגות סביבתית בפועל הוא חיובי בדרך כלל אך חלש . הקשר בין תפיסה של משיב כי הוא מסוגל לגלות אחריות בתחום סביבתי מסוים ובין התנהגות סביבתית בפועל הוא חיובי וחזק יותר . ממצאי הסקר אינם מראים בהכרח כי העמדות משנות את ההתנהגות, וייתכן כי הקשר נובע מדיסוננס קוגניטיבי : מי שמתנהג באופן סביבתי מסיבות אחרות תופס את התנהגותו כמועילה לסביבה, ומי שאינו מתנהג באופן סביבתי מייחס לנזק הסביבתי חשיבות נמוכה . • בסקר שנערך במחקר זה ובסקרים קודמים נמצא כי עמדות הציבור החרדי לגבי שינוי האקלים הן חריגות בהשוואה לעמדות יתר הציבור הישראלי . כך, למשל, מהסקר עולה שרוב החרדים ( % 73 ) אינם מודעים לחשיבות צמצום צריכת מזון מהחי לשינוי אקלים, לעומת ( % 31 ) מכלל הציבור ; רובם המכריע ( % 86 ) אינו מודע לכך שלילודה השפעות על שינוי האקלים, לעומת % 52 מכלל הציבור ; כ- % 40 הם "שאנני אקלים", כלומר מאמינים ששינוי האקלים איננו מעשה ידי אדם, כי השפעותיו יורגשו רק בעתיד הרחוק, או כי לא ינבעו ממנו סכנות, לעומת % 24 בכלל הציבור . מממצאים אלו עולה שכדי להביא לשינוי בחברה החרדית יש צורך במסרים אחרים ובאימוץ של מנגנוני התערבות המותאמים לחברה זו . • בעקבות הקושי שקיים בקרב אנשים רבים לשנות התנהגויות כשמדובר בוויתור מהותי, כגון נסיעה ברכב, טיסות, אכילת בשר והבאת ילדים לעולם — ראוי לבחון את הפוטנציאל של התערבויות המתמקדות בהפחתת הנזק ולא בהימנעות מלאה ממנו שהפרט יתקשה לעמוד בה . • ממכלול ממצאי הסקר ומסקירת הספרות עולה כי בעת קידום מדיניות המעודדת התנהגות אקלימית יש צורך בהתערבויות מגוונות ומותאמות למגוון קהלי יעד, תוך כדי פיתוח של אמצעים מותאמי קהילה . כדי לתמוך במדיניות כזו יש צורך בהעמקת המחקר בישראל על יחסי הגומלין בין אחריות אקלימית, ידע אקלימי, עמדות אקלימיות והתנהגות אקלימית . התנהגות פרו – סביבתית בחיי הפרט
|
|