|
|
עמוד:14
מערכות מדיניות, להן סמכות בלתישווה זו לזו . אפשר לסמן כאן שבע דיכוטומיות מבניות, המשמשות בקיבוץ כמקור לקונפליקט אימננטי בתהליכי קבלת "החלטות מחייבות", המעוגנות באופיו המיוחד של הסדר החברתי הקיבוצי : א . הפרט והקבוצה התפקודית; ב . הפרט והקולקטיב הקהילתי : ג . הקבוצה התפקודית והקולקטיב; ד . הקהילה הקיבוצית והתנועה; ה . הקהילה הקיבוצית והסביבה הלאקיבוצית; ו . התנועה הקיבוצית ) הקהילייה ( והסביבה הלאקיבוצית ) התאגדות על עקרונות של שותפות ושוויון וערבות הדדית מלאה מול התאגדות על יסודות דיפרנציא ליים לאשוויוניים וערבות הדדית חלקית או קטנה ( ; ז . התנועה הקיבוצית והמערכת השלטונית של המדינה ) מערכת וולונטרית בלתי כפייתית מול מערכת שלטונית כפייתית ( . בכל אחד מהתחומים שצויינו לעיל מתקיימים תהליכים ויחסי גומלין שלהם היזון חוזר ) משוב ( . האינטראקציה בתחום אחד ובין התחומים דורשת החלטות מחייבות על בסיס מרות דיפרנציאלית, ממקור סמכות המקובל על הכל . אפשר לקבוע כהנחה סבירה מאוד, שכל היחסים שצויינו לעיל מתקיימים בקיבוץ על יסוד אילוצים ערכיים ונורמטיביים, הקשורים פחות או יותר במערכת רעיונית ואמונתית המאפיינת את הסדר החברתי בו . השילוב המורכב של רעיונות אוניברסליים עם רעיון שלילת הגולה היה בעבר גורם מכריע לטרנפורמציה חברתיתמדינית, שבאה לביטוי בולט ביצירת "החברה החדשה", שאיננה ממשיכה את דפוסי ההתנהגות של החברה הקודמת אך ממנה היא שואבת את עתודותיה האנושיות . השילוב המורכב בין זיקה רעיונית, בקונפיגורציה אופיינית לתקופה מסוימת, לבין ההתנהגות התפקודית היוו לדעתנו הגורם המכריע לטרנפורמציה הגיאופוליטית עליה הושתתו המבנים ההתנהגותיים של קיבוץ . ייתכן וכאן טמונה הסיבה היסודית לכך, שבזרם השינויים המתמידים לא הצליח הקיבוץ לעצב דגם הברתי 'סופי' ויציב, הנשמר כמודל כריזמטי גם בתקופתנו .
|
|