|
|
עמוד:13
והפיננטיים להתפתחותה כקהילייה וחברה ייחודית, וגם אם אין להגזים בהשפעת העוצמה הכלכלית של הקיבוץ על סביבתו, היתה למרכיב זה חשיבות ביחסי הקיבוץ עם התנועות הפוליטיות, שאיתן היה קשור . במיוחד היה לכך ביטוי בגיוס פעילים לפעילות הפוליטיתהמפלגתית בכלל ובעת בחירות בפרט . אך גם בתחום זה חלה שחיקה ניכרת, ובדרך ההיזוןהחוזר נחלש במידה רבה מעמדו הפוליטי של הקיבוץ . הקיבוץ כחברה "חדשה" ו"שלמה" מראשיתו התפתח הקיבוץ כחברה חדשה, שאיננה ממשיכה את דפוסי ההתנהגות החברתית והמדינית של החברה הקודמת של זו שבגולה או של החברה הקיימת בארץ . במובן זה היו כאן גם טרנספורמציה הגירתית וגם מהפכה חברתית לגבי סביבתו ) בהיבטים המבניים של נושאים אלה נדון בשערים 1 ו 2 ( . ועם זאת, בהיות הקיבוץ כבר מראשיתו חברה לאאוטרקית, המקיימת יחסי חליפין כלכליים ופוליטיים עם סביבתה, חייב היה הקיבוץ ) ובכך לא חל שינוי עד היום ( לשמור בצורה עיקבית על אוטונומיה חברתיתכלכלית, כדי לשמר את הסטרוקטורות המדיניות שלו ולהבטיח לעצמו דרכי תפקוד ייחודיים לאורחחייו הקיבוצי . דפוסי התפקוד והמערכת הערכית הבסיסית המהווים תשתית להתנהגות התפקידית של הפעילים היו והינם מכלול של תרבות חברתית חדשה ומקורית . התהליכים, שאפיינו את התפתחותו וגידולו של הקיבוץ, היו קשורים מאז הקמת הארגונים הקיבוציים הארציים בתהליכי קבלת החלטות ברמות דיפרנציאליות שונות, החל ברמה הקהילתית דרך הרמה של הארגון הארצי התנועתי ועד למערכת הפוליטית הרחבה, המאגדת חברי קיבוץ ושאינם חברי קיבוץ בארגון פוליטי משותף . את עוצמתו והשפעתו שאב הקיבוץ משני בסיסים יסודיים : הבסיס החינוכי תנועתי, שכלל תנועות נוער בארץ ובגולה, והבסיס הארגונימדיני, שאפשר את גיוס המשאבים, לא רק לתועלת עצמו כי אם גם לרשות התפקידים והמשימות הקשורים לבינויעם ) "הגשמת הציונותהםוציאליסטית" ( . המאפיין את תהליכי קבלת ההחלטות, בהקשר לשני בסיסים אלה, הן רמות הסמכות בהן מתקבלות "החלטות מחייבות" את כלל חברי הארגון ) המערכת ( . בקיבוץ, הן בקהילה והן בתנועה הקיבוצית התגבשו דפוסי התנהגות מדינית ייחודית, ששיקפו את דרכי ההקצאה וגיוס המשאבים לבניין הקהילה וגידולה כמו גם לסיפוק צורכי התנועה . התנועה שימשה למעשה מערכת ארגונית סמכותית להעברת משאבים מהקהילה הקיבוצית לצרכים לאומיים וציבוריים ולחינוך נוער לקיבוץ ובקיבוץ . בקהילה הקיבוצית במסגרת הארגון הארצי, התפתחה מערכת מורכבת של דפוסי קבלת החלטות, שהיתה בסים לתהליך מדיני בעל סמכות להעניק לגיטימציה בכל רמות התפקוד שהקיבוץ פעל בהן . מעצם טבעה של מערכת ארגונית, המושתתת על וולונטריות ואיכפייה מחד ועל מרות ציבורית מאידך התחייבה דיפרנציאציה לרמות סמכות משניות ולתת
|
|