|
|
עמוד:12
הקיבוץ, על היבטיה המורכבים ביצירת תחומי ספר חדשים לאורך גבולות הארץ וגם כספר חברתיתרבותי וכלכלי לגבי סביבתו הלאקיבוצית . יש לכך משמעות מבנית, המופנמת בדפוסי התנהגות מדיניים וחברתיים גם בקיבוץ בןזמננו . למשל, גם כיום תקף השיקול המדיניביטחוני והאסטרטגי בבחירת אתר להתיישבותו של קיבוץ חדש, עד כדי התאמה לקונצפציות מדיניות מובהקות . לאמור : מבחינה אמפירית וטיפולוגיה מאופיין הקיבוץ על ידי תודעה תכנונית הקשורה לספר הגיאופוליטי ולתהליך ההתיישבותי . הארגון הארצי של הקיבוצים נעשה לגורם אינטגרטיבי של אינטרסים קיבוציים ומהווה גם מערכת פוליטית ייחודית . בעיני חלקים ניכרים של הציבור, המזדהה עם תנועת העבודה, התנועה הקיבוצית היא חברה בעלת מטרות חלוציות, ועל כן, הארגון הארצי הקיבוצי הוא לעתים קרובות גורם בעל השפעה על סביבתו הפוליטית . אומנם, השפעה זו הלכה ונשחקה במידה ניכרת מאז הפילוג בקיבוץהמאוחד בשנות החמישים ובמיוחד בשל ירידת הקיבוץ במשקלו באוכלוםיה הישראלית . בהיות הקיבוץ חברה בעלת אופי מנוגד לסביבתה הקיבוץ הוא גם נושא לקונפליקט נמשך עם סביבתו, המתבטא בהיבט הפוליטי בעויינות של חלקיציבור שונים באוכלוםיה הישראלית . העויינות והקונפליקט של הקיבוץ עם סביבתו מטופחים על ידי גורמים פוליטיים במחנה הימין, שמאז ומתמיד אפיין אותם אנטאגוניזם סטרוקטורלי וערכי . בהיבט ההיסטורי ניתן להגדירו כאנטאגוניזם בין השקפת העולם הרביזיוניסטית והמערכת הרעיונית של הקיבוץ, על כל גווניו . מעניין, שניתן למצוא ביטויים של עויינות גם בתוך מחנההעבודה ובמפלגת העבודה ואין בכך חידוש גמור . כבר היו דברים מעולם . יש לומר, שהקונפליקט חריף באופיו ובהיקפו ואין הוא מעוגן עוד באנטאגוניזם הפוליטי בלבד, כבעבר, אלא גם במבנה החברה הישראלית כפי שהתגבשה לאחר קום המדינה, ובמיוחד מאז שנות השבעים . ישנה הסתברות גבוהה שתהליכי החליפין בין הקיבוץ לסביבתו הלאקיבוצית יגרמו בעתיד קשיים רציניים ליכולתו של הקיבוץ לכוון את תהליכי התפתחותו המשקית והכלכלית, אלא אם יצליח הקיבוץ ליצור לעצמו כלים חדשים התואמים את השינויים העמוקים בכלכלה ובשווקים . הקיבוץ חייב למצוא פתרונות מרחיקי לכת לשינויים המבניים במשק ובמיוחד בתעסוקה . בעקבות השינויים הטכניים תעשייתיים צפויים לקיבוץ גם שינויים חברתיים, בעיקר בציפיות לתעסוקה של הצעירים שרואים את עתידם בקיבוץ . במיוחד, ודווקא בהיבטים אלה, עשויה להחריף בעיית התעסוקה של החברות . המערכת המדינית של הקיבוץ, ברמתה התנועתית והקהילתית, הפעילה בעבר את השפעתה הפוליטית בעוצמה רבה כדי להבטיח את המשאבים האנושיים " התיישבות לפי קווי "תוכנית אלון", למשל . בין התנועות הקיבוציות לבין המטכ"ל היה ויכוח על מיקומו של היאחזויות הנח"ל באזורים שמחוץ ל"תובנית אלון" .
|
|