|
עמוד:11
הצנזורה הצבאית הוסיפו לחסכון בתיאורים, ללשון של המעטה . נוצרה שפת סמלים מוסכמת שבה הצניע החייל את הגיגיו האמיתיים, בעיקר בשעותיו הקשות כפרט וכחלק מעדה יהודית לוחמת . למרות זאת מצטרפת כתיבה עשירה זו לתמונה מקיפה של הפזורה החיילית, יוצרת פסיפס סיפורי וחווייתי, ומציגה פן נוסף לא ידוע מספיק של ההתנדבות היהודית במלחמת העולם השניה . מהאוצר העשיר של רבבות מכתבים שנשתמר בחלקו אצל רבים, בחרנו רק מעט שבמעט . הרבה דברים בעלי אופי אישי איבדו את משמעותם אף כי בשעתם ביטאו סערות שהרעידו נפשות . מאידך גיסא, במכתבים מן השירות הצבאי לא באה לידי ביטוי מספיק המעורבות המסעירה של המתנדבים במערכה הגדולה של הצלת שארית הפליטה וגיוסה למלחמה על המטרות הלאומיות בשנים של ערב מדינה ) 1943 1947 ( . כאן בלמה החשאיות את סיפור המעללים . לכן צירפנו למכתבי החיילים גם סקירות ועדויות שנגבו סמוך לזמן התרחשותן . אלה האחרונות מהשנים הראשונות של המדינה חיו עדיין בזכרון המספרים ונתנו ביטוי ראשון להתרחשו יות שמטבע הדברים לא יכלו לבוא לידי ביטוי במכתבים . במשך השנה הראשונה לאחר סיום המלחמה באירופה השתחררו החיילים, להוציא 150 המתנדבים שהושארו בארצות המעבר להמשיך במפעל הבריחה וההעפלה . לאחר הפוגה קצרה כשנה וחצי הם נקראו שנית, הפעם לצבא המתארגן של המדינה שלהם . המאורעות הגדולים של תש"ח ותש"ט השכיחו הרבה מחוויות שנות השירות בצבא הבריטי והעמידון בצל . אך אם השנים הושבה הפרופורציה הנכונה למאורעות שבהם היו מעורבים בני אותו דור, ורבים הרגישו צורך נפשי וחובה לספר את קורות השנים בהן שירתו בצבא הבריטי . זהו סיפור רבפנים והצלחנו להביא ממנו רק מעט מן המעט, המצטרף לכלל תמונה נרחבת וססגונית, שרב בה הנשכח והנעלם ומצווה להעלותו לשם ולזכרון . יעקב מרגלית 11
|
מכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן
|