|
עמוד:11
מבוא | 11 כל תהליך של חקר מתחיל בזיהוי בעיה או תופעה . ההשערות העולות תוך כדי הניסיון להסביר את הגורמים האפשריים לתופעות, מובילות לניסוח שאלת חקר . שאלת חקר מובילה לתכנון ניסוי וביצועו, לקבלת התוצאות ולהסקת מסקנות . לשאלת חקר טובה מספר מאפיינים : א . מיקוד - השאלה ממוקדת ואינה גולשת לתחומים שעשויים להוביל לכיווני חקירה מיותרים . ב . בהירות ותמציתיות – השאלה מנוסחת באופן בהיר ומתומצת . ג . מעשיות - לחוקר יש די כלים ומשאבים כדי לענות על שאלת החקר . ד . אי - ידיעה מראש - התשובה לשאלה אינה ידועה מראש, וחקירתה היא בעלת פוטנציאל להבנת מושגים מדעיים ( דה בונו, 1998 ; הרפז, 2000 ) . סוג שכיח של שאלות חקר בתחום המדע הוא שאלות הבודקות קשר בין משתנים . בשאלות מסוג זה בוחנים את הקשר בין ‘משתנה בלתי תלוי' לבין ‘משתנה תלוי', ולכן על הלומד לזהות את המשתנים ולבודד אותם . בפעילויות העוסקות בחקר יש להתבסס על ידע קודם של הלומד בנושא משתנים : הבחנה בין משתנים ( 'תלוי' ו'בלתי תלוי' ) , בקרת משתנים ( כאשר משנים ערכי משתנה אחד יש להשאיר את ערכי המשתנים האחרים קבועים ) וגורמים קבועים . במרבית המקרים המונחים 'משתנה תלוי' ו'משתנה בלתי תלוי' אינם נהירים עבור חלק גדול מהלומדים . המונח 'משתנה' הוא חמקמק : הלומדים סוברים שאפשר לכנות ‘משתנה' כל נתון המשתנה בניסוי . לדוגמה, בניסוי הבודק את הזיקה בין כמות העישון לבין מין המעשן משתתפים ארבעים משתתפים, מתוכם עשרים גברים ועשרים נשים . הם מניחים שיש ארבעים משתנים, שכן כל פרט שונה מהאחר, כשלמעשה ישנו משתנה אחד - מין המעשן, הנחלק לשתי קטגוריות : גבר ואישה . הלומדים מגלים קשיים בניסוי זה גם בהבחנה בין המשתנים – ‘משתנה תלוי' ו'משתנה בלתי תלוי' . קושי זה נובע מכמה סיבות : לעתים לומדים אינם מזהים מי ‘המשתנה התלוי' ומי ‘המשתנה הבלתי תלוי', גם כאשר מערך הניסוי נתון ; לעתים הלומדים אינם מכירים באפשרותו של מתכנן הניסוי לקבוע את המשתנים ; ולעתים כלל אינם מכירים בכך שקביעת המשתנים היא שרירותית ונובעת ממטרת הניסוי . על מנת להתגבר על קשיים אלה יש לטפח מיומנות של זיהוי המשתנים והגדרתם . לשם כך יש לערוך תחילה כמה הדגמות של חקר מודרך, שבו מערך הניסוי נתון, ועל הלומד לזהות את המשתנים ולהגדירם . אפשר להיעזר בהבחנה בין המשתנה
|
|