|
עמוד:8
מאת העורכים ובסביבתו . תהליכי שינוי אלו מעידים לדעת הכותבים על רצונו של הקיבוץ ליצור לעצמו מסלולי פעילות קולקטיבית בתנאי סביבה עוינים . להערכת הכותבים לא ניתן עדיין לצפות את משמעותם של התהליכים הללו ואת תוצאותיהם . משה שוורץ בוחן את מושב העובדים הישראלי למן ראשיתו ועד ימינו מן הזווית הכלכלית והארגונית . הוא מצביע על תהליכי שינוי כלכליים וארגוניים שבסופם חוסלה כמעט לחלוטין הקואופרציה החקלאית בארץ ומרבית המושבים היו למושבי מגורים חקלאיים . השינוי הזה מבטא לדעת המחבר הסתגלות מתבקשת המונעת את נטישתם של המושבים ומשמרת את תרומתם לפיזור האוכלוסייה . בנוסף מציין הכותב כי בתקופת ראשיתה של ההתיישבות המושבית סיפקו התנועה הציונית, ואחר כך המדינה, הגנה למושבים, הגנה שאפשרה להם לצמוח מבחינה כלכלית וכן להיות זרוע מבצעת של משימות לאומיות, כמו קליטת עלייה, פיזור אוכלוסין ויצירת תשתית חקלאית נרחבת . ההגנה על המושבים שנמשכה גם לאחר שלב הצמחתם הראשונית הביאה לדעת הכותב לקיבועם של כללי התנהלות שגויים ולבסוף לנזק ארגוני וכספי שפגע פגיעה קשה במושבים עצמם ובתנועת המושבים כולה . התמונות הנלוות לשלושת שערי הקובץ מציגות ממד נוסף שעדיין לא זכה למחקר שיטתי : מקומה של האמנות והיצירה בהתיישבות השיתופית, הן בהקשר הרעיוני והן כחלק מן הניסיון המהפכני ליצור תרבות חילונית יהודית בארץ . את החומר האמנותי המוצג בשערים ליקט ועיצב יובל דניאלי . תודתנו לארכיון השומר הצעיר בגבעת חביבה שבו נעזרנו לשם הצגת החומר החזותי, לרכז ההוצאה לאור של במכון בןגוריון, שאול שרגאי, שסייע רבות להוצאתו לאור של כרך זה, ליובל דניאלי ולרותי ביתאור שעיצבו את שערי הכרך ואת קונטרסי האיורים, לספי סיני ששקדה על מלאכת הסדר, לשולמית עמירזרמי ולרות פז שהכינו את הטקסטים באנגלית, לאלה רפפורט שהגיהה ובדקה בדיקה סופית את הקובץ לפני מסירתו לדפוס ולשי צאודרר שעיצב את העטיפה . יבואו כולם על הברכה . העורכים מבקשים להדגיש כי המאמרים מופיעים בקובץ זה כנתינתם במקור, בדרך כלל, ומכאן הבדלי ההתקנה . במקרים מםויימים נענינו לבקשת המחברים להכניס שינויים בנוסח המקורי . אביגיל פזישעיהו ויוסף גורני
|
|