|
|
עמוד:5
מאת העורכים אלקנה מרגלית דן במאמרו ב'גדוד העבודה' כמערכת קומונלית ששאפה להרחיב את מסגרות החיים המשותפות לכלל מערכת קומונלית ארצית, על בסיס העיקרון של שוויון כלכלי וחברתי מלא בין חבריה . רעיון הקומונה הארצית לא בא לידי מימוש מלא בשנות העשרים ואף לא אחריהן, אך הגדוד כמערכת חברתית מעצבת יצר בתסיםתו מיתוס התיישבותי ואתוס שקיבלו את ביטוים בתנועות הקיבוציות שקמו לאחר מכן . חיים י ' פלס מתאר במאמרו את התפתחותו של הקיבוץ הדתי . קיבוצים אלו, ששאפו לבטא באורחות חייהם את השילוב הרעיוני בין ציונות, סוציאליזם וקיום מצוות, הקימו זרם התיישבותי ייחודי שהתמיד בשאיפתו ליצור מערכת שיתופית המשלבת בין תורה לעבודה . תהליך הקמתן ועיצובן של תנועות ההתיישבות השונות נדון בחלק זה של הקובץ בכמה מאמרים : ישי גבע עוסק במושב השיתופי ובתהליך הקמתה של תנועת המושבים, תנועה מקבילה לתנועות הקיבוציות, מתחרה ולעתים אף חלוקה עליהן . כמו כן הוא דן בייחודה הארגוני והפוליטי של תנועה זו . ה נ ר י ניר עוסק בתנועת הקיבוץ המאוחד ובתהליך הפוליטיזציה בתוכו שלווה בתמורות אידאולוגיות . תמורות אלו הביאו אותו עד לכדי עימות עם ההסתדרות הכללית ועם מפא"י, שעמן זוהה בעבר כמעט ללא הפרד . דוד ז י ת דן בתנועת השומר הצעיר בכלל ובזרם הקיבוץ הארצי בפרט . הקיבוץ הארצי נבחן כמערכת שאותה מניעות מגמות אוונגרדיות ושמאליות מצד אחד ורצון לשמור על מחויבות התיישבותית חלוצית וקיבוצית מצד אחר . שני מאמרים בחלק זה עוסקים בפיצול הרעיוני והמבני שעמד בבסיס היחסים בין תנועות הקיבוצים השונות ובקשריהן של התנועות עם המערכת הפוליטית ובעיקר עם מפא"י : אניטה שפירא בוחנת את הפיצול בין התנועות הקיבוציות על רקע קריאתו של ברל כצנלםון לאיחוד הגושים ההתיישבותיים לכלל תנועה התיישבותית אחת ובעיקר לאיחודן של התנועות הקיבוציות בתוך מפא"י . מאמרה עוקב אחר תהליך הפיצול האידאולוגי והפוליטי בתנועה הקיבוצית ואחר המחלוקות שיצר הפיצול בנוגע למהותה, תפקידיה ואופייה, הן כלפי פנים והן כחלק מן המערכת הפוליטית שהשתייכה אליה . כמו כן עוסקת שפירא בשאלת אופייה של המרות המפלגתית במפא"י אל מול הגושים הפוליטיים שהתארגנו במסגרתה ובכללם גם הקיבוץ המאוחד שתבע להמשיך ולהתקיים כמרכז עצמאי בתוך המפלגה, עד לפילוגו ממנה . מאיר א בי ז ו הר עוסק בבעיית הפיצול הרעיוני והמבני בהתיישבות העובדת, אך מתמקד בתנועות הנוער, שזיקתן לתנועות ההתיישבות שהשתייכו למפא"י היתד, ישירה . הוא דן בתביעתו של ברל כצנלסון לאחד את תנועות הנוער החלוציות כחלק מתביעתו לאחד את השורות בתנועת הפועלים . לדעתו הושפעו תגובותיהן של תנועות הנוער השונות במידה לא מבוטלת מן התנועות הקיבוציות שעמן קיימו זיקה הדדית, ומהן הושפעו רעיונית וארגונית . שני המאמרים האחרונים בחלק זה של הקובץ עוסקים בעלייה ההמונית ובמושבי העולים בשנות החמישים : דבורה הכהן עוסקת בהתנדבותם של בני הקיבוצים והמושבים להדריך
|
|