|
עמוד:3
מאת העורכים מבין העולים החדשים יוצאי ארצות האםלאם, ביסודה היתד . זו חברה חופשית שאפשרה לחבריה לבחור את דרכם, ויעיד שיעור העוזבים את ההתיישבות השיתופית מראשית קיומה ועד היום הזה . דומה כי בתכונות היסוד של מפעל ההתיישבות, הוולונטריזם, הרבגוניות, הדינמיקה של ההשתנות והדבקות בגרעיני העקרונות האוטופיים בעבר, יש מסר גם לגבי ההווה והעתיד . בעשורים האחרונים חוותה, ועודנה חווה, החברה הישראלית, ובכלל זה אף ההתיישבות השיתופית, טלטלה חברתית, כלכלית ורעיונית העתידה לשנות שינוי עמוק את אופייה ומאפייניה . סימני השבר ניכרים היטב, אך עם זה נראים גם ניצני השינוי והצמיחה של התארגנויות חברתיות ורעיוניות חדשות, חלופיות . תהליך השינוי הזה, הכרוך בוויתור על הסדרים חברתיים שהיו יפים לזמנם, אך אינם עונים עוד על צורכי המציאות שהשתנו, הוא כאוב . ואולם דומה כי תחושות האובדן והוויתור על חלומות חברתיים שכה רבים הקדישו להם את חייהם אינן מוצדקות, ולו רק משום שבזכותן של התנועות היישוביות שהוקמו התאפשרה עשייה לאומית כה רבה . יתר על כן, נראה כי חלום השותפות לא תם לגווע, אלא נדרש, כפי שהוכח בהתנסויות היסטוריות קודמות, להתאים עצמו לאתגרי הזמן, להתקומם כנגד פגעי החברה בת זמננו ולהתחדש . באסופה זו קובצו מאמרי מחקר שהתפרסמו בזמנים שונים לאורך כל שנותיה של ההתיישבות השיתופית . חלקם אינם מצביעים עוד על מציאות קיימת, אך שיקפו נאמנה את מציאות הזמן שנכתבו בה . כוונתנו היתד, להביא, באמצעות מאמרי המחקר השונים, סקירה מקיפה ככל האפשר של המפעל הייחודי הזה שהשפיע במשך שנים רבות על החברה בארץ ישראל . סדר הופעתם של המאמרים עוקב ככלל אחר התהליך ההיסטורי העומד בתשתיתם של הנושאים הנידונים . הקובץ כולו מתמקד בבחינת היבטים היסטוריים, סוציולוגיים וכלכליים בהתיישבות השיתופית כמו שבאו לידי ביטוי במחקר המדעי . הקובץ נחלק לשלושה חלקים : חלקו הראשון הגות שיתופית ויישובית, עוסק בממד הרעיוני של ההתיישבות השיתופית לגווניה ובמקומה של המחשבה החברתית בעשייתה . בחרנו שלא להתמקד במחלוקות האידאולוגיות והפוליטיות שהפרידו בין התנועות הקיבוציות השונות, אלא דווקא ביסוד ההגותי המשותף להן . שני המאמרים הפותחים את הקובץ עוסקים ברעיון השיתופי המהפכני בעל הגוון האוטופי, ובהקשרו לתכניות מעשיות, מקומיות ומציאותיות לבניית חברה אחרת שנועדה להיות חדשה ושונה . מרטין ב ו בר בוחן במאמרו את ייחודו של 'הכפר השיתופי העברי בארץ ישראל' שבעקבות משבר חיצוני קשה עבר מהפכה פנימית גדולה . המהפכה הפנימית הזאת אפשרה לדעתו ליצור מסגרות חברתיות שהתאימו למגוון גדול של אנשים ויצרו מערכת של שותפויות : החל מהסדרי עזרה הדדית ועד להסדרי שותפות מלאים . ייחודה של המערכת המורכבת הזו
|
|