|
|
עמוד:2
מאת העורכים גוונים אוטופיים מוסדיים ונטיות אוטופיות של אלה אשר נשאו אותו . בלי החזון החברתי הזה ספק אם היה אפשר לגייס את היחידים ותנועותיהם למען המפעל החלוצי של ההתיישבות השיתופית על צורותיה השונות, התופעה הזאת, שבה מפעל חברתי המבוסס על יסודות השוויון והשיתוף האוניברסליים מתמזג באופן וולונטרי התמזגות מוחלטת עם השאיפות הלאומיות והמדיניות, היא מיוחדת בתולדות ההתיישבות בכלל וההתיישבות השיתופית בפרט . לא זו בלבד, יישובים חקלאיים שהוקמו על יסוד רעיונות אוטופיים, כאלה או אחרים, אף הפכו למכשירים להגשמתן של מטרות לאומיות ובזה מתבטא ייחודה של התופעה עוד יותר . ואולי כאן, במקום שאתה מוצא את כוחה של התיישבות זו אתה מוצא גם את חולשתה, כאשר תפקידה הלאומי חדל להיות ימוד זהות מרכזי בתוכה, משהועבר לידי המדינה הלאומית . מקור הכוח הזה של ההתיישבות מציג פרדוקס, שהרי מצד אחד היא היתד, ביטוי מובהק לרעיונות קדמה מודרניים אשר מן הבחינה הלאומית והחברתית היהודית, בסיטואציה היסטורית זו, פירושם היה הקמת חברה מאוחדת השונה מן החברה הגלותית המפוזרת בין התפוצות וקהילותיהן . אולם מצד אחר אפשר להבחין בדרך ההגשמה העצמית בהתיישבות השיתופית בכעין סימנים 'פוםטמודרניים' המתבטאים בריבוי תרבותי ובפיצול רעיוני . לשון אחר, תנועת ההתיישבות ביקשה להגשים את ה'נרטיב הגדול' של הציונות באמצעות נרטיבים ייחודיים בתוכה . לכן דומה כי אין די בשם התואר הכולל 'התיישבות שיתופית' לעמוד על המגוון הרעיוני שקופל במערכת הזאת שהיתה נתונה במאבק פנימי רציף לעיצוב דמותה . הניסיון השיתופי כלל צורות התיישבות שונות : קבוצות קטנות, קיבוצים, מושבי עובדים ומושבים שיתופיים, קיבוצים ומושבים בעלי צביון דתי וכן מושבי עולים בעיקר מארצות האסלאם אך גם מאירופה . בכל צורות ההתיישבות ניכר השילוב הייחודי בין תשתיתן הרעיונית לבין יכולתן להציע פתרונות ארגוניים יישוביים מעשיים ואף יעילים . כל אחת מן המערכות החברתיות הללו תרמה תרומה ייחודית לעשייה הלאומית, אך גם לגיבושם של רעיונות חברתיים ותרבותיים שהשפיעו השפעה ניכרת על עיצוב תבנית דמותה של החברה הישראלית המתהווה . ריבוי צורות זה שמציאות החיים, על הכוחות הפוליטיים והחברתיים שפעלו בתוכה, נתנה לו לגיטימציה חברתית, אפשר לקבוצות וליחידים לבחור לעצמם את אורח החיים שיחיו בו ואת צורת השליחות שתתאים להשקפת עולמם ולצורכיהם הנפשיים . אלה שחיפשו את החברותא האינטימית, באו אל הקבוצה הקטנה; אלה ששאפו להיצרב בחוויית ההגשמה החלוצית הגדולה ורחבת הממדים, מצאו את הקיבוץ המאוחד; אלה שחיפשו את החברה החלוצית האינטלקטואלית, מצאו אותה בקיבוץ הארצי; אלה שביקשו לקיים את התא המשפחתי כיחידת חיים וייצור, הלכו אל מושב העובדים; אלה שרצו לשמר את אורח החיים המסורתי, הקימו את ההתיישבות הדתית; ואלה שהביאו עמם את מנהגיהם הדתיים ואת מסורתם בחיי הקהילה בארצות האםלאם, ניסו לחדש אותה במושבי העובדים שנוסדו בשנות החמישים . אף על פי שהבחירה לא היתה תמיד חופשית ומתוך הכרה, בייחוד לגבי המתיישבים
|
|