|
|
עמוד:12
שאלת האיחוד הקיבוצי הפכה למוקד ועידת מפא"י במאי 1938 ברחובות, והיא שחצתה את מועצת ) ועידת ( הקיבוץ הי"ב בנען לשני חלקיס שווים כמעט, ורק התגברות וריסון פנימי של שני החלקים מנעו אז את פילוג הקיבוץ . למועצה עצמה, שנתכנסה ביולי 1939 בנעל, ייחדנו פרק נרחב . כאן נוסיף רק זאת בעוד שחלק אחד ראה באיחוד עם חבר הקבוצות מטרה נכספת ואמצעי לתיקון כל הלקוי והפגום במפלגה ובהסתדרות, ראה בכן החלק השני ערעור טוטאלי על דרכו של הקיבוץ המאוחד . ועוד נוסיף כאן עדות שהובאה לאחר זמן . בספר "מתוך קורותיה של תנועה ) נצ"ח לאטביה { , בעמודים 551 ,157 נאמר ! "לכאורה התנהל הדיון בטיעונים על חשיבותו ודחיפותו של האיחוד מחד גיסא, ומאידך גיסא, על העדר התנאים להגשמתו . אולם חוגי הקיבוץ המאוחד וגם חברים שונים ממצדדי האיחוד, היו משוכנעים שמטרתה האמיתית של מתקפת האיחוד היתה לנטרל את הכוח הפוליטי של הקיבוץ המאוחד'' . בפרוץ טלחמתהעולם השניה, כאשר החרדה והדאגה רותקו לגורל העם בתפוצותיו והישוב בארץ, נדחקה הדחיפות והאקטואליות של האיחוד הקיבוצי הלכה למעשה . נדחקה, אבל לא נדמה . הקרע בקיבוץ לא אוחה . לא נמחקו סימני ההתפלגות של ועידת נען . קרוב לשנה לא הושלמה הרכבת הועדות והמוסדות, מחמת ויכוחים על הרכבם, וכאשר הושלמו, סבלה פעילותם מחוסר ליכוד והרמוניה . כאמור, באה עוד לפני מועצת נען ולקראתה התלכדות של חלקים וחוגים שונים בקיבוץ, על יסוד המכנה המשותף שהוא איחוד עם חברהקבוצות והזדהות עם הנהגת מפא"י . גם אחרי המועצה נמשכה פעילות במגמה זאת, ולעתים קוימו כינוסים שקראו לחיזוק הנהגת מפא"י נגד קיום סיעות ובעד איחוד עם חברהקבוצות . גם החברים והפעילים המזדהים עם ההכרעות המוסמכות של הקיבוץ קיימו לעתים פגישות נפרדות . אחת הפגישות קוימה יום אחד לפני פתיחת המועצה, כאשר היה ידוע כבר ההרכב הצפוי של המועצה . ככל שהתקרבה הסכנה של פילוג במפא"י, כן גברה בתוך הקיבוץ הפעילות וההתחברות של החברים שהזדהו עם הנהגת מפא"י . דובריהם הטילו על סיעה ב' ועל חברי הקיבוץ בתוכה את האשמה בסכנת הפילוג במפלגה שנושאת עמה, לדבריהם, גם סכנה של פילוג בקיבוץ . עם קביעת העובדה של הפילוג במפא"י, נקבעה גם העובדה של קיום ארגון חברי מפא"י בקיבוץ המאוחד . י צעד מכריע בדרך העגומה אל הפילוג נעשה בישיבת מזכירות הקיבוץ ב 44 . 12 . ,10 כאשר חברי מפא"י שללו את זכותו של הקיבוץ לקיים את הסמינר להכשרת שליחים לגולה, שעל קיומו נתקבלה קודם לכן החלטה ללא התנגדות . אחרי הישיבה באו בזה אחר זה כמה פגישות וחוזרים שבהם הורו לחברים בישובים להחרים את סמינר הקיבוץ . להתכנסות ב 45 . 1 . 3 היו כל סימניההיכר של ארגון מתבדל בחירת צירים לפי מפתח מסוים וקבלת החלטות . עוד קודם לכן החלה המערכה של הקיבוץ על זכותו החינוכית ושליחותו התנועתית . ב 43 . 7 . 12 נפלה במרכז מפא"י החלטה על "החלוץ האחיד" ברשות הסוכנות היהודית, וללא הגדרה ציוניתסוציאליסטית . החלטה זו נחלקו עליה הדעות בתוך מפא"י, והיא היתה נושא לבירורים קשים בקיבוץ המאוחד . ב 45 . 5 . 15 פורסם חוזר רשמי מטעם ארגון מפא"י בקיבוץ ובו שמות חברי "הועדה המרכזת של סניפי המפלגה בקיבוץ המאוחד" והם : ב . אייזנשטאדט, ז . איסרזון, א . גולני, מרדכי זליצקי, א . ינובסקי, צ . יחיאלי, אל . כנעני, י . 12
|
|