|
|
עמוד:10
ומתון בחירה הטרוגני . הוא כלל חברים מבני העליה השניה ) בעיןחרוד, בכנרת ( , והשלישית, באי גלי עליה שונים, יוצאי ארצות שונות, חניכי תרבויות שונות וטושפעי מסורות, ממפלגות ומתנועותנוער שונות . על הבסיס הרחב של הציונות הסוציאליסטית הוא פתח שעריו לקלוט את כל הבא . ביסודו הונחו שאיפה ואמונה כי הוויית חיים של שויון ושיתוף טבעם שיביאו למזיגה הדדית של כל השתה והמגוון, לשידוד מערכות ולהעשרת תכניחיים . הקיבוץ כמו נטל על עצמו את המשימה לכבוש עצמו מחדש מדי פעם, עם גידולו, לאורחחייו, לרעיונו, לשלמותו . דבר זה גם הוכח במידה רבה במציאות . ברם הקיבוץ ידע בעברו השגות וערעורים, מבחוץ ומבפנים, על דרכו . לא היה בהם בזמנם כדי להטות את הקיבוץ מדרכו . אבל הם שרדו ובבוא העת, בעקבות מאבקים פנימיים במפא''י, הם הצטרפו והגבירו את הדינמיקה של פילוג הקיבוץ . ראשיתן של טענות הבאות לסתור דרכו של הקיבוץ נטענו כבר ב ,1923 בקיבוץ עיןחרוד, קודמו של הקיבוץ המאוחד ונודעו בשם "אופוזיציה" . נושא מאבקם של אנשי האופוזיציה בעיןחרוד בשנות העשרים היה מוגבל לשאלת המקום : תביעתם שעיןחרוד תיבנה כמשק טריטוריאלי, תוך שלילת עקרון הארציות של הקיבוץ . למאבקם לא היה יסוד פוליטי או מפלגתי . יסוד כזה גם לא היה בקבוצות האופוזיציוניות שקמו בשנות השלושים בפלוגות הקיבוץ במושבות, בנבעתהשלושה, רמתהכובש ועוד . איפיין אותן בעיקר הערעור על הקצב והמידות בקליטת העליה ובגידול החברה . אופי שונה היה לאופוזיציוניות של נצ"ח ) נוער צופיחלוצי ( על דרך הקיבוץ, מאחר שהצטרפות תנועתם אל הקיבוץ המאוחד היתה מראש על תנאי של אוטונומיה בקשריה עם תנועתם בגולה ובדרך פלוגותיה בארץ . סיבות ההיווצרות והמטרות של האופוזיציות הללו היו, איפוא, שונות זו מזו . ברם, היה צד שווה ומשותף לכולן ערעוריה ! וטיעוניהן היו מופנים נגד הדרך, כפי שכבשה הקיבוץ המאוחד . טבעי איפוא הדבר שבהמשך ההתפתחות חלה התקרבות ונתגלתה הבנה הדדית ביניהן, וכאשר הוקם ארגון מפא"י בקיבוץ, מצאו חברי ה"אופוזיציות" השונות, רובם ככולם, את מקוטם בתוכו . התפיסה ההתישבותית הנועזת והאקטיביזם החלוצי של הקיבוץ המאוחד נתקלו בחוסר אהדה ואף במורתרוח בחוגים מסוימים בהסתדרות, באחדותהעבודה ובמפלגת פועלי ארץישראל . י . גורני, במחקרו על אחדותהעבודה, קובע כי "האידיאולוגיה של הקיבוץ היתה רדיקאלית ואקטיביסטית יותר מזו של אחדותהעבודה, כאשר כמפלגה המונית נאלצה לנקוט בדרן הפשרה כלפי פנים וכלפי חוץ . עלכן בלתינטנעת היתה היוצרות המתח האידיאי בין חבורת הצעירים נושאי החזון האוטופי הנשגב והנכונות לקרבגות ולחיים ב"טלכותהעוני", לבין הנהגתה ושאר חלקי המפלגה" . * המתח האידיאי בין הרדיקאליזם והאקטיביזם של הקיבוץ למן דרך הפשרה, שתחילתו הובחנה כבר בעת קיום מפלגת אחדותהעבודה, גבר עם הקמת מפלגת פועלי א"י, וביתר שאת טול פרצות חברתיות חמורות שקנו שביתה במחנה הפועלים, בשנות השלושים הראשונות נסיגה טשויון, נטישת עמדות עבודה בעלות ערן כיבושי, עבודה שכירה בקואופרטיבים ובקבוצות קבלניות בבעלות חברי הסתדרות, גילויי ביורוקראטיה במוסדות ההסתדרות וכיוצא בזה . על רקע זה באה התקרבות וקשרים בין חברים בקיבוץ עם פועלים בודדים שנפגשו עטהס בעבודה במושבות ובערים, וכן בין חברי קיבוץ פעילים במועצותפועלים ובהסתדרות עם פעילים אחרים, חברים לדעות ולמאבק בהסתדרות ובמפלגה . מעורבותם וחלקם של חברי הקיבוץ במאבקים הפנימיים בתנועת 10
|
|