מבוא

עמוד:9

הדיאלקטיקה הזו הובילה לא רק את זיאמה אהרונוביץ, אלא אפילו את ברל כצנלסון, ליזום ולהציע קיום בהירות פנימיות יהסיות, וממילא סיעתיות . אמר זיאמה : < ץענו כי בתביעת בהירות יהסיות אנו מקבלים על עצמנו הותמת ארורה של סיעה, עם כל המסקנות האישיות והציבוריות הכרוכות מל / ' . הוא הסביר, כי קבוצת בן­ירוהם, אשר הצליהה להתארך בהשאי, ניצלה את שיטת הבהירות הרובנית­אישית והפכה אותה ליגיליוטינה לגבי כל שאר המועמדים שלא מקבוצתו' . האירוניה היא, שדווקא ברל כצנלסון היה האיש שהמליץ לא על סידור אד­הוק, אלא על שינוי בהוקה, שיאפשר לקבוצות מיעוט אופציה של בהירות יהסיות, בכל מקום שרבע מהברי הסניף יתבעו זאת . כך אמנם הוחלט בשלהי 1937 . נמצא, שברל כצנלסון וזיאמה אהרונוביץ נתנו לגיטימאציה למיטתו של המשטר הסיעתי שהשתרש במפלגה במשך שש השנים הבאות, עד לפילוגה . לקיום הסיעות נתלוו גם תופעות שליליות כגון ויכוחי­סרק . חיפוש מומים, חשדות והאשמות במשוא­פנים בחלוקת עבודה ובטינויים למשרות וכיוצא בזה . בהתאם לחוקת הבחירות היו לועידה החמישית בחירות יחסיות . סיעה ב' קיבלה בסניף תל­אביב ­ * > 5 . ,47 סיעה ג' ­ * 415 ובמישור הארצי ­ 894 . 12 . 3 במקביל לבחירות, שהיו כאמור יחסיות, קוים ביום הבחירות, ביזמת בן­גוריון, משאל בשאלה הארגונית שאסר קיום סיעות . סעיף ד' במשאל קבע "המפלגה הקיימת על יסוד חירות המחשבה ומשמעת הפעולה של כל חבריה שוללת קיום סיעות בתוכה" . במשאל השתתפו 560 . 12 חברים ) במיפקד לקראת הועידה נתפקדו 782 . 91חברים ( , מהם הצביעו בעד סעיפי המשאל ­ 9671 ח"ח; נגד ­ 825; נמנעו ­ 1124 . שוללים את המשאל ­ ,1641 פסולים וריקים ­ 596 . * ברם הצעד הארגוני­האדמיניסטרטיבי לביטול סיעות לא שיקם את מצב של מפא" י לא הבטיח את שלמותה . סיעה ב' הוסיפה להתקיים, ובתום שלוש שנים של היאבקויות ומערכות סבוכות בא ב­ 1944 פילוגה של מפא"י, וסיעה ב' הופיעה כארגון פוליטי עצמאי . מאז נתנסתה מפא"י התנסויות רבות של תוכן ומהות ושל ארגון . פקדו אותה פילוגים, פרישות של קבוצות ואיחודים עד שהתגבשה המסגרת של "מפלגת העבודה" בינואר 1968 . י לצורך עניננו נצביע על ההבדל הרב, כמעט דבר והיפוכו, בין היומרה של מפא"י בשנות הארבעים להיות מפלגה אחידה וריכוזית, שאינה מתירה בתוכה כל התארגנות סיעתית, לבין "מפלגת­העבודה" של עכשיו, שהיא כמפולשת, וקיימים בתוכה, קיום גלוי ופומבי, מחנות וחוגים, קבוצות וחבורות, נושאי דעות רחוקות זה מזה ועם סימני סיעתיות מובהקים . בלי לרדת לחקר השוני בין מסגרות מפלגתיות אז ועתה, ניתן להניח שהחישוקים הארגוניים המהדקים שהוקפו סביב מפא"י, במטרה לשמור על שלמותה, הם שהיו בין גורמי פילוגה, ופילוגה "תרם" את חלקו בפילוג הקיבוץ המאוחד . היריעה הרחבה של שרשי הפילוג וסיבותיו נפרשת כאן לא בתיאור היסטורי כולל ולא ביומרה להשיב תשובות נחרצות וחד­משמעותיות במסכת הפילוג . אין בה אלא נתינת הדעת לכך שכל נגיעה ועיון בפרשה חמורה זו ­ מן הדין שייעשה במאמץכן לפרוץ את מחסום השוני ולשחזר, ככל האפשר, את הטפה הפוליטית והחברתית של אז, את המושגים, הטעמים, הגירויים והתגובות, הלכי הרוח והנפש של אז . עקבנו אחרי ויכוחים ופולמוסים בקבה" ט מראשית היותו ללא סימן מפלגתי­פוליטי, על בניית משק, הווי חברה ותפקוד של ארגון ארצי ועד חציית הקיבוץ על­פי סימן מפלגתי ועד פילוגו . ריבויין וגיוונן של הדעות באו כתולדה מהרכבו האנושי וממבנהו של הקיבוץ שהיה במודע

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא