|
|
עמוד:12
אירופה . נדרשה אז פעילות הצלה וסיוע רבת היקף . ההגירה והעלייה לארץ נראו כמוצא מהמשבר וסיכוי לחיים חדשים . מאז תום המלחמה ועד ראשית 1921 התכנס הוועד הפועל הציוני שלוש פעמים ודן במדיניותה של ההסתדרות הציונית לאחר הצהרת בלפור והשינויים המדיניים בארץישראל . הוא הכין תכניות לגיוס משאבים כספיים לשיקום היישוב, לחידוש ההתיישבות והפעילות ולקליטת עולי העלייה השלישית, שהגיעו לארץ החל משנת 1919 . 5 בשנים 9191 ,1920 עקב התמורות המדיניות בארץישראל ומתוך ערנות דרוכה למשמעותם של האירועים בגולה, חלו תמורות במערך המפלגתי בקרב ציבור הפועלים והאזרחים . נוסדה אחדותהעבודה; 6 מפלגת הפועלהצעיר הקימה את ההתאחדות העולמית של מפלגותיה בגולה ובארץ, בוועידה העולמית בפראג; 7 הברית העולמית של פועליציון שיגרה לארץ את משלחתה, שהכינה את תכניתה לקליטת מיליון עולים בעשור הקרוב ול"התיישבות בהמון על יסודות קואופרטיביים"; 8 נוסדה ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץישראל; הוקמה הסתדרות האיכרים; נערכו הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה והחלה פעילות כלכלית חדשה . עם כינונו של הממשל האזרחי הבריטי, והתקוות שעורר הרברט סמואל "הנציב הראשון ליהודה", נדמה היה שיוכשרו התנאים לקליטתם של אלפי יהודים, ביניהם הצעירים הרבים שנהרו אל מרכזי העלייה וינה, ורשה, טרייסט וקושטא ותבעו את אישור זכאותם לעלות . ראשוני העלייה השלישית חתרו לארץ מבלי לשעות לסכנות שבדרכים, לאזהרותיה של הנהלת ההסתדרות הציונית וההגבלות של הממשל הצבאי הבריטי . 9 רבים מן העולים היו חברי החלוץ, צעיריציון והשומרהצעיר מרוסיה, פולין, גליציה וליטא . בקליטתם של צעירים אלה טיפלו מוסדות היישוב וועד הצירים . מפלגות הפועלים, ששליחיהן פעלו אז בענייני העלייה בחוץ לארץ, הדריכו את העולים וסייעו להם . הן החשיבו את קליטתם למשימה ציונית, יישובית ומפלגתית . העלייה הלכה וגאתה : עד סוף 1920 עלו לארץ עשרת אלפים איש ובחודשים ינואריולי 1921 עלו עוד 4500 איש בקירוב . 10 רובם הוגדרו כעוליםעובדים, הזקוקים לעבודה מפרנסת מהיום הראשון לבואם ארצה . מיעוטם נקלטו כעובדים זמניים, בקבוצות ובעבודה מזדמנת, ונעזרו בהקצבה הראשונה של ועד הצירים, אך לרובם חסר מקום עבודה יציב לאורך זמן . הסיכוי להשגת עבודה לעולים, כמו גם לפועלים הוותיקים המובטלים, היה בעבודות הציבוריות, שבוצעו על ידי המינהל הצבאי הבריטי . עבודות אלו בוצעו על פי הקריטריונים שנקבעו על ידי הפיקוד הצבאי הבריטי בקהיר : "לאפשר רק עבודות הנחוצות לצבא או המספקות צורך חיוני של האוכלוסיה" . 11 הפיקוד גייס אלפי פועלים מצריים בגדודי עבודה צבאיים, שהתלוו לצבא הבריטי בבואו לארץ והועמקו בעבודות ציבוריות, בבנייה ובשירותים . סלילת כבישים חדשים, או תיקונם של קיימים, היו בין העבודות הרבות שבוצעו על ידי הממשל החדש, 12
|
|