|
|
עמוד:9
ינזי ילדות כעבור שנים, משהתמדנו להתגורר בכפר פיקילקה, הצלחנו להשיג דירה צנועה ששכנה בתוך גן מרהיב ביופיו ומרחיב את הדעת . בכניסה הייתה שדרה ארוכה של עצי ערמון ענקיים, בתוך החצר עצי פרי שונים וליד הבית עצי לילך מסועפים . תנאי הדירה היו מלבבים ודיירי הבית, כל אחד לפי נוסחו, הטביעו חותמם עליו . אבא דאג שסעודות השבת ייערכו לפי מיטב המסורת . במיוחד זכורה לי "הסעודה השלישית" בשבת שהייתה מלווה בשירה חסידית נלהבת וכובשת, ואנחנו הילדים יודעי הזמר התלווינו לה בעוז ובמסירות . אפילו הנערים והנערות הנוצריים היו מתאספים בחצר, להקשיב לשירה . כמעט בכל שבת היו מתאספים אצל אבא אחדים מן הזקנים והמלומדים מן העיירות, לשיחה תורנית ערה ולקינוח, בשיחה על פוליטיקה . אמא קיבלה את האורחים בלבביות וסיפקה לאורחים דברי מאפה ומשקה . הנוסח החסידי שרר במסיבות הללו, וכדי שאבין את טיבו של הנוסח לקח אותי אבא, בהיותי בן עשר, לביקור אצל הרבי מסקרנביץ, מהשושלת הוורקאית, שהיה הרבי של אבא . בהיות הרבי בווארשה התלוותי לאבא לביקור של שבת אצל הרבי . לקראת קבלת השבת, כל הבאים היו מכונסים בחדר מרווח ומחכים לכניסתו של הרבי . והנה, הדלת נפתחת, הרבי מו 3יע לבוש בקיטל, הדרת פנים לו, זקנו מטופח . הוא מרים את ידיו כלפי מעלה ובקול עמוק ובמנגינה מלבבת מתחיל לשיר "שלום עליכם מלאכי השרת", ובלבי מתעוררת ההרגשה שהנה המלאכים בחדר והרבי באמת מקבל את פניהם . אך הרושם החיובי הלך והתפוגג עם המשך אירועי השבת . חטיפת השיריים מהצלחת של הרבי שנעשתה בבתאחת ע"י עשרות חסידים, עוררה הרגשה לא נעימה . לאחר הסעודה התחיל הרבי באמירת דברי תורה בלחש רב וקולו לא הגיע לאזני המקשיבים, ובנו ר' מנדלי הסביר לנאספים בקול את דברי הרבי . ואז, הליצנים מצאו הזדמנות להשמיץ ולומר שזו תורת מנדלי ולא תורת הרבי . ועם זאת, רושם עז עשתה עלי נכונות הנאספים להשמיע ביטויי התלהבות מבלי שהבינו על מה ולמה . רישומי אותו ביקור ליוו אותי עוד ימים רבים . אורח החיים בביתנו היה דתי אורתודוקסי, הלימוד היה תורני, בנוסח בו הלומדים מתמידים על יסוד הציווי "והגית בה יומם ולילה" . נוסח זה בא לביטוי בסדר יומם של סבא ואבא במשך כל השנים . בשלוש לפנות בוקר אבא השכים קום ושינן מסכתות תלמוד . יום עיסוקי החולין שלו התחיל רק כשלושארבע שעות לאחר שהגה בספרי הקודש . וכך גם חונכו הילדים . אמנם הייתי תלמיד מן המניין ב"חדר" שבעיירה הסמוכה, פלצוביזנה, אבל בכדי להבטיח לימוד מתמיד ומעמיק עמד לרשותי, כבר מגיל שש, רבי שלימד אותי מסכתות בתלמוד, ועוד זכור לי היטב הדיכאון ששרה עלי בעת שהרבי חייב אותי לשנן את הפרק "אשה שנתאלמנה" ממסכת קידושין, או "שניים אוחזין בטלית" ממסכת בבא מציעא . וכך, במקום לחבב עלי את הלימוד הוא השניא אותו עלי . גם הלימוד בתנ"ך היה כעין אפיקורסות בעיניו . לעומת זאת, חוויה מרעננת מצאתי ב"חדר"; הרבי היה צעיר, הלימודים היו תורניים אבל יותר קלים . היו גם שעות משחק, וגם ימים שהרבי לא הגיע . למדתי בכמת
|
|