כפרי שלי

עמוד:13

הכרמים היו ענף חקלאי נוסף שפיתחו המתיישבים בחלק הצפוני של הכפר . שדות הפלחה היו הענף העיקרי במשקנו, וכן גם במשקי יתר האיכרים . כשנוסד הכפר, קיבל כל בית­אב 28 "דיסיטינות" * ( אדמה . שטח זה חולק לשלוש או ארבע חלקות, כדי שכל איכר יקבל את אדמתו לכל אורך 15 הק"מ של שדות הכפר . כל נחלה כזו התחלקה לאחר מכן בין הבנים . לפי החוק הרוסי בזמן ההוא, היה רק לבנים חלק בירושה . במרוצת השנים התפצל השטח שוב ושוב, ובזמני לא כל בית­אב החזיק בבעלותו שטח גדול כזה . לאבי ז"ל היו 14 דיסי­ טינות, כלומר, מחצית השטח ההתחלתי . כעבור שנים, עם גידול המשפחות, נתנו השלטונות דעתם לבעיית פיצול הנחלות והוסיפו עוד שטח אדמה שהיה מרוחק מהכפר וחולק לפי מיספר הנפשות במשפחה, אך התוספת לא היתה גדולה ולא פתרה את בעיית המחסור באדמה לקיום המשפחה­ רבים מאיכרי הכפר חכרו אדמה בסביבה הקרובה, או מאיכרים שלא עיבדו אדמתם מסיבות שונות . תמורת החכירה שילמו בחלק מהיבול ולעתים גם במזומנים . עם גידול המשפחה במשקו של אבא הגענו עד כדי 50 דיסיטינות . נוסף לאדמה שחולקה למשפחות, היתה גם אדמה ציבורית סמוכה לכפר ששימשה בעיקר למרעה . לאחר המהפכה הרוסית חולקו אדמות בעלי האחוזות, או ה"פריצים", כפי שקראו להם, בין איכרי הסביבה ואז הושג שוויון בשטחי האדמה בין האיכרים . . האחוזות, שהזכרתי לעיל, הקיפו את שדות הכפר שלנו משלושה צדדים, ואילו מהצד הרביעי גבלה אדמתנו עם שדות האחוזה הגדולה ביותר שהיתה שייכת לפריץ סינז'רבסקי, ששדותיו גבלו בשדותינו מצד מזרח בואכה העיר בריסלב על הדנייפר והשתרעו על שטחים עצומים . שמו של בעל האחוזה השני היה טרופין ואחוזתו השתרעה מצפון לאדמות שדה­מנוחה, ובהשוואה לראשון נחשב לבעל אחוזה קטן . בעל האחוזה השלישי, לינק, היה גרמני לפי מוצאו . * ( דיסיטינה = 11 דונם . 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא